אזולאי נ' ארבל ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד -1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם, את זירת התאונה ואת הנזק בכלי הרכב המעורבים, הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות לתאונה בין הצדדים באופן הבא: התובע -20% והנתבע - 80%.

קביעתי בעיקרה מתבססת על כך שמצאתי לקבוע, על יסוד החומר שבפניי, כי דלת רכב הנתבע, שעל פי גרסת הנתבע הייתה פתוחה חלקית קודם לתאונה, נפתחה למפתח רחב בעת שרכב התובע חלף על פני רכב הנתבע, ובגין כך ארעה התאונה. קביעתי זו עולה בקנה אחד עם הנזק בשני כלי הרכב. רכב התובע ניזוק בצד ימין לאורך המרכב מקדמת הרכב לאחור. רכב הנתבע, על פי עדות הנתבע ותמונות שהציג בדיון ממכשיר הטלפון הנייד שלו, ניזוק בשתי דלתות שמאל של הרכב, כאשר הדלת האחורית שנפגעה נהדפה לפנים ופגעה בדלת הקדמית שמאלית ובקורה שבין הדלתות. נזק זה ברכב הנתבע יש בו לתמוך בכך שהדלת האחורית שמאלית ברכב הנתבע, שהייתה על פי גרסת הנתבע פתוחה "מפתח צר" נפתחה למפתח רחב במועד התאונה. שהרי, אילו דלת רכב הנתבע הייתה פתוחה מפתח צר כגרסת הנתבע, הדלת לא הייתה נהדפת לכיוון הדלת הקדמית כפי שארע הלכה למעשה.

בנסיבות אלה אני מטילה את מירב האחריות לתאונה על הנתבע, אולם קובעת לתובע אשם תורם בשיעור של 20%.התובע נסע ברח' חד סטרי צר כשלאורך שני צדיו חונות מכוניות והיה עליו לצפות פתיחה של דלתות כלי הרכב החונים לרווחה, ולהתרחק מכלי הרכב החונים ומרכב הנתבע בכלל זה ואף להאט משמעותית את מהירות נסיעתו. מבחן התוצאה מלמד כי אמצעי זהירות סבירים אלה לא ננקטו.

באשר לנזק, אני מקבלת את התביעה בכל הקשור לנזק הישיר לרכב התובע על פי חוות דעת השמאי כולל מע"מ ושכר טרחת השמאי. בתביעות "פח אל פח" ככלל אין פיצוי בגין עוגמת נפש ורכיב זה יילקח בחשבון בהוצאות שייפסקו.

אשר על כן ולאור חלוקת האחריות שקבעתי, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 7,991 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪. סה"כ 8,491 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה (21.06.2014) ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ו' אב תשע"ה, 22 יולי 2015, בהעדר הצדדים.