ת"ק 50156-03-15

הנתבעת 2 הגישה בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגדה בטענה של היעדר יריבות והיעדר עילה. לטענת הנתבעת 2, הנתבעת 1 הייתה זכיינית שלה, אולם בהתאם להסכם הזכיינות, לנתבעת 1 עסק משלה והיא איננה חלק מן העסק של הנתבעת 2. יתר על כן לטענת הנתבעת 2, אף הזכיינות של הנתבעת 1 הסתיימה בטרם גילה התובע את הפרסום בגינו הוא תובע ועל כן אין מקום לתביעה כנגד הנתבעת 2. הנתבעת 2 אף מציינת כי היא מוזכרת פעמיים בלבד בכתב התביעה וברור כי אין עילה כנגדה.

מבלי להכריע לגופן של טענות הנתבעת 2 בשלב זה, אני סבורה כי הן מערבות שאלות של עובדה ומשפט ועל כן ראוי לבחון אותן במסגרת בירור ההליך ולא במסגרת בקשה לסילוק על הסף. בית המשפט מפנה עם זאת תשומת ליבו של התובע לכך שככל שבסופו של יום תתקבל טענת הנתבעת 2, הוא עלול להיות מחויב לשאת בהוצאותיה בניהול הליך זה.

כפי שנקבע בהחלטה מיום 25.6.15, נוכח מורכבות הנושא, ספק אם ההליך מתאים להתברר במסגרת תביעה קטנה. נוכח תגובת התובע בעניין זה, לא אכריע אף בשאלה זו כבר עתה, אולם אם יעלה במהלך בירור התביעה כי היא דורשת בירור שלא ניתן לקיים במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות, יועבר ההליך למסלול רגיל על כל המשתמע מכך.

לאחר עיון בכתב ההגנה של הנתבע 3, מוצע לתובע לבוא בדברים עם הנתבעים 1 ו – 3 ולנסות להגיע איתם להסדר כספי ראוי, אשר יחסוך מזמנם ומכספם של הצדדים כולם, כמו גם מזמנו של בית המשפט.

ככל שלא יעלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, יישמע ההליך במועד שנקבע.

הבקשה לסילוק על הסף נדחית אם כן, מבלי להכריע לגופו של עניין בטענות המועלות בו, אשר תידונה במסגרת שמיעת ההליך.

בשלב זה אינני עושה צו להוצאות ובקשה זו תילקח בחשבון בתום ההליך.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.