ת"ק 50070-01-15

1. הנתבע הזמין מן התובעים סוכך, וסוכם בין הצדדים כי התמורה תעמוד על 6,000 ₪. 3 בעלי חנויות היו אמורים לשאת בתשלום זה. שניים שילמו והנתבע לא שילם את חלקו בסך 2,000 ₪. הסוכך הותקן בחודש פברואר 2012 והתובעים עותרים לחייב את הנתבע בתשלום היתרה.

2. הנתבע טוען כי ביום בו הותקן הסוכך הגיע למקום פקח מטעם העיריה וצילם את ההתקנה. התובעת הבטיחה לו כי לאחר סיום התקנת הסוכך, לא תפעל העיריה להריסתו. לטענתו במעמד זה הבהיר לה כי אם ינתן צו הריסה לא תשולם לה יתרת התמורה, והתובעת הסכימה לכך. ביום 27/3/12 הרסה העיריה את הסוכך, וזאת בניגוד למצגים שהוצגו על ידי התובעת.

3. לאחר הגשת כתב ההגנה הגישה התובעת תגובה מטעמה בה נטען כי עוד לפני ההתקנה הבהירה לנתבע כי העיריה מתנגדת להתקנת סוככים מעין אלו אבל הוא עמד על התקנת הסוכך תוך הסתמכות על סוכך דומה שהותקן על ידי שכנו. עוד לטענתה טרם להתקשרות הציגה בפני הנתבע חוברת מעירית נתניה בדבר המצב החוקי, אך "למר אושרי זה לא כל כך הזיז והחליט שהוא רמבו".

4. בדיון שהתקיים חזרו הצדדים על גרסתם. מטעם התובעת העיד מר ארז יערי על שתי פניות שנעשו לנתבע, אחת בסמוך להתקנה והשניה כחודש לאחר מכן, בהן הנתבע לא הזכיר את חוקיות הסוכך.

מטעם הנתבע העידו שכניו אשר שילמו את חלקם בגין התקנת הסוכך. מר אמרי ידידי העיד כי עוד לפני ההתקנה, בעת שנלקחו מידות, הודיעה התובעת כי אין בעיה חוקית בהתקנת הסוכך ואם תצוץ בעיה שכזו פטורים המזמינים מתשלום ההפרש בסך 2,000 ₪. גם מר אלירן מימון העיד על סיכום שכזה וגם לדבריו התחייבות זו ניתנה עוד לפני ההתקנה.

5. הנתבע והעדים מטעמו שכנעו אותי כי אכן התובעת הציגה בפניהם מצג לפיו אם יהרס הסוכך הם פטורים מיתרת התשלום. מאידך לא נתתי אמון בגרסת התובעים כאילו עוד בראשית הדרך הובהר לנתבע כי התקנת הסוכך אינה חוקית והוא עלול למצוא את עצמו מול שוקת שבורה. התובעים לא מצאו לנכון לעגן הסברים אלו בהזמנה או במסמך אחר וגם החוברת מטעמה של עירית נתניה, אשר לטענתם הוצגה בפני הנתבע, לא צורפה כראיה מטעמם. אין זה סביר בעיני כי אדם יתקשר בעסקה כה נכבדה כאשר הוא צפוי לאבד את כספו לאלתר.

ערה אני להבדלי הגרסאות בין הנתבע לעדיו, כאשר הנתבע העיד כי הסיכום התגבש במועד ההתקנה ואילו העדים טוענים כי הסיכום התגבש במועד בו לקחו מידות , אך לטעמי מדובר בסתירה מינורית, אשר נובעת מחלוף הזמן ואין בה כדי לגרוע מהטענה כי התגבש בין הצדדים אותו סיכום.

6. נוכח הריסת הסוכך מספר שבועות לאחר הקמתו, ולאור התחייבות התובעת כפי שהוכחה בפני, אין מקום לחייב את הנתבע בתשלום יתרת התמורה.

7. התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 300 ₪.

ניתן היום, כ"ד אייר תשע"ה, 13 מאי 2015, בהעדר הצדדים.