ת"ק 5004-02-15

1.התובע טס בטיסה מניו יורק לתל אביב עם הנתבעת, חברת "אל על". לטענתו, הזמין במטוס "מושב מעבר" וזאת לאור העובדה שהינו סובל מבעיות בברכיים, דבר המקשה עליו לכופף את רגליו לזמן ממושך ומכאן גם הצורך ליישר את רגליו מעת לעת. לטענתו, המרווח שבין המושב שנשמר עבורו, שאין מחלוקת שהינו "מושב מעבר", לבין שורת המושבים שלפניו היה מאוד צר ולכן לא היה יכול לשבת באותו מושב. כתוצאה מכך התובע טוען שנאלץ לעמוד רוב זמן הטיסה ובחלק מהזמן ישב במושב קטן שמיועד לדיילים, ומכאן תביעתו לפצותו בסך של 5,000 ₪. לטענת התובע במהלך הטיסה מדד את המרחק שבין המושב שנשמר עבורו במטוס לבין שורת המושבים שלפניו, ומצא שהוא 27 אינץ'.

2.מטעם הנתבעת העיד מנהל השירות באותה טיסה וכן גם נציגת הנתבעת. לטענתם, מדובר במטוס של חברת "בואינג" והמושב שנשמר עבור התובע במטוס נמצא בחלק האחורי של המטוס, לכיוון הזנב. מבנה המטוס הוא כך שהחלק האחורי שלו, לכיוון הזנב, הופך לצר ולכן מושבים מסוימים בחלק האחורי נמצאים בהטיה ביחס לשאר שורות המושבים במטוס. כמו כן, נטען על ידי הנתבעת שבכל מקרה המושב שסופק לתובע הינו תיקני לחלוטין ועומד בסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים. בשל מיקומו של אותו מושב בחלק האחורי של המטוס, המרווח שבינו לבין שורת המושבים שלפניו הינה מצומצמת באינצ' אחד בלבד ביחס למרווח שבין שורות המושבים בשאר חלקי המטוס. לכתב ההגנה צורפו תמונות של המושב שנשמר לתובע וכן צורפה אילוסטרציה של שורות המושבים במטוס. בנוסף, נטען כי המצב של המושבים במטוס, לרבות המושב שסופק לתובע, הינו המצב המקורי של המושבים כפי שהמטוס התקבל אצל הנתבעת מחברת "בואינג", יצרנית המטוס.

3.לאחר שמיעת טענות הצדדים, ועיון בכתבי הטענות לכל נספחיהם, לא שוכנעתי שהתובע עמד בנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו במאזן ההסתברויות. לא הוכח בפני שמדובר במושב פגום או לא תקני. כמו כן, לא הוכח שהיתה התרשלות כלשהי מטעם הנתבעת כלפי התובע.

4.מצד אחד, התובע לא הוכיח מה הם הסטנדרטיים הבינלאומיים המקובלים לגבי המרווחים בין שורות המושבים בחלק האחורי של המטוס לכיון הזנב. מצד שני, התובע גם לא הפריך את הנתונים שהובאו ע"י הנתבעת לגבי הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים וגם לא לגבי המרווח בפועל שהיה שבין המושב שנשמר עבורו לבין שורת המושבים שלפני מושב זה. לעניין המחלוקת שנפלה בין הצדדים לגבי גודל המרווח, האם מדובר במרווח של 27 אינץ' כפי שטען התובע, או שמא מרווח שנע בין 33 ל- 34 אינץ' כטענת הנתבעת, נחה דעתי שיש להעדיף את הנתונים שהובאו ע"י הנתבעת בהיותה הבעלים של המטוס וכמי שלטענתה קיבלה את המטוס כפי שהוא מהחברה שייצרה אותו, היא חברת "בואינג".

5.לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

6.כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ה, 16 יולי 2015, בהעדר הצדדים.