מלאכי ואח' נ' שחוח ואח'

רקע

בתאריך 12.11.15, ברח' יהודה הנשיא בהרצליה, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעים מסוג טויוטה מ.ר.91-642-66 (להלן: "רכב התובעים"), לבין רכב מסוג סיטרואן ברלינגו מ.ר 23-794-14 אשר היה באותה עת בבעלותו של נתבע 1, אך שימש בפועל את נתבע 2 (להלן: "רכב הנתבעים").

נתבע 1 אשר הקדים וביקש להסירו מכתב מהתביעה, טען כי זמן מה לפני המועד בו ארעה התאונה, הוא החליף את רכבו ברכב הנתבעים במסגרת עסקת "טרייד – אין" שעשה עם נתבע 2 , אלא שחרף העברת הבעלות שבוצעה, נותר רכב הנתבעים בשימוש של נתבע 2 למשך מספר ימים נוספים לצרכי עבודתו.

במהלך תקופת ביניים זו התרחשה התאונה הנדונה.

נתבע 2 הודה כי היה זה הוא זה שהשתמש ונהג ברכב הנתבעים בעת התאונה.

טענות התובעים

התובעים, העותרים לחיוב הנתבעים או מי מהם בתשלום סך של 3,707 ₪ בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה, טוענים כי זו התרחשה בשעה שרכבם חנה לצד הכביש הסמוך לגן ילדים, אליו יצא התובע כדי ללוות את נכדו. התובע סיפר בעדותו כי כשיצא מן הרכב הוא כיבה את מנועו והרים את בלם היד שלו ואילו רעייתו נותרה לשבת במושב הנוסע והמתינה לו. התובעת סיפרה כי שמעה לפתע "בום" וטענה כי במהלך הדקות הארוכות שחלפו מאז ועד שהיא הצליחה לצאת מן הרכב, בשל בעיות הבריאות מהן היא סובלת, החנה נתבע 2 את הרכב הפוגע מאחורי רכבם ועזב את המקום. התובעת והתובע אשר שב בינתיים מהגן, הבחינו בנזק שנגרם לרכבם כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים בו ולכן המתינו לנתבע 2 עד שזה שב אל רכבו. דא עקא, שאז – כך לגרסתם -הוא החל לקללם וסרב למסור להם את פרטיו.

גרסת נתבע 2

נתבע 2 טען להגנתו כי עם הגעתו אל הרחוב בו עמד רכב התובעים, לצורך ביצוע עבודה באחד מן הבתים הסמוכים, הוא ביקש להחנות את רכבו במקום חניה שנותר פנוי בין שני כלי רכב שהקדמי מביניהם היה רכב התובעים. לגרסתו, הוא נכנס אל אותו מקום חניה בנסיעה לאחור ולאחר שסיים את כניסתו נותר מרווח של כחצי מטר בין קדמת רכבו לבין החלק האחורי של רכב התובעים, בשעה שהשניים ישבו בתוכו. לפתע חש מכה קלה מאוד בחלק הקדמי של רכבו ואז הבחין בכך שרכב התובעים היה צמוד אליו מלפנים. בעוד שבכתב ההגנה שהוגש מטעמו טען נתבע 2 כי התובעים אשר ככל הנראה התכוונו לצאת ממקום חנייתם לא הבחינו בו, נסעו לאחור ובתוך כך "נוצר המגע בין הטמבונים של שני כלי הרכב", אזי בעדותו בפני הוא הודה כי במהלך ביצוע חניית רכבו "האוטו גלש" וכדבריו: "...אני החניתי בעדינות. אני נכנסתי לחניה בהתחלה ברברס ואז התיישרתי קדימה.

אני אפילו לא הרגשתי שהייתה נגיעה. שני התובעים ישבו באוטו, התובע יצא

  מהרכב ואמר לי אתה נגעת לי באוטו והיו שפשופים ומכות והוא אמר לי שהייתה

מכה קודמת ואז אמרתי לו לא קרה פה כלום, הטמבון שלי נגע, אפילו לא נשען,

אמרתי לו לא קרה שום דבר...".