ת"ק 4991-01-13 ב נ' פלאפון תקשורת בע"מ

התובע הגיש התביעה הנדונה נגד הנתבעת (להלן: "פלאפון") על סך של 25,000 ₪ וכן עתר לבטל הסכם ההתקשרות עם הנתבעת.

לטענת התובע ביום 8.9.11 הגיש תביעה נגד פלאפון, וזאת לאחר שהפרה ההסכם שנחתם ביניהם. לטענתו, על פי ההסכם היה על פלאפון לחייבו בסך של 340 ₪ לחודש ובפועל גבו ממנו סך של 680 ₪ לחודש. לטענתו, פלאפון עשתה הכל על מנת שיבטל את התביעה נגדה וביום 20.12.11 חתמו על הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין. לטענתו, ביום 11.7.12 פתחה נגדו פלאפון תיק בהוצאה לפועל על סך של 12,607 ₪. התובע טוען, כי לאחר שביטל את תביעתו הגישה נגדו פלאפון תביעה בהוצל"פ ועל כן הוא חוזר ותובע אותה שוב ומבקש מביהמ"ש לבטל ההתקשרות עמה וכן פיצוי כספי בסך של 25,000 ₪. כמו כן התבקש בית המשפט להורות לפלאפון לשחרר את מספרי הטלפון שלו.

פלאפון הגישה כתב הגנה בו טענה כי ההליך הנדון מהווה ניצול לרעה של הליכי ביהמ"ש. לטענתה התובע הפר את הסכם הפשרה בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין כאשר לא עדכן אמצעי תשלום תקין, וכי בבדיקה שעשתה גילתה כי חשבונו מוגבל. לטענתה התובע התעלם מן ההתראות אשר נשלחו אליו להסדרת החוב, ונותר חב לה בגין עלויות המכשירים החדשים והמתקדמים שנטל לידיו ועשה בהם שימוש שוטף וסדיר וכן בגין חשבוניות חודשיות סך של 16,447.73 נכון למועד הגשת כתב ההגנה, ועל כן אינו יכול להלין על כך שנקטה נגדו הליכים לגביית החוב.

עוד טענה פלאפון כי יש לדחות את התביעה הנדונה מחמת מעשה בית דין. לטענתה, העבודות נשוא כתב התביעה הנדון הועלו במסגרת התביעה שהגיש התובע בתיק 25263-09-11 שם נחתם הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. כאשר במסגרת סעיף 13 להסכם נקבע כי "עם חתימת הצדדים על הסכם הפשרה זה ובכפוף לביצוע האמור בו, אין ולא תהיה למי מהצדדים טענה ו/או תביעה ו/או דרישה כל שהיא...במישרין או בעיקיפין לתובענה דנן".

בתיק התקיימו שני דיונים אליהם התייצבו התובע ונציגת פלאפון הגב' אפרת פאר.

התובע העיד כי לאחר הגשת התביעה הראשונה לא רצה לחתום על פשרה אך לאור לחץ של נציג הנתבעת הסכים לחתום על פשרה. לטענתו כאשר ראה כי בהסכם הפשרה צוין כי התשלומים ייעשו בכרטיס אשראי ציין כי אין לו כרטיס אשראי וכי הוא יכול לשלם בהוראת קבע, שכן הוא מוגבל בחשבון, נציג פלאפון הסכים, הוא שלח לתובע את הוראת הקבע והוא החתים את הבנק, אך המחשב של פלאפון לא אישר את הוראת הקבע. לאחר אישור של חברת פלאפון הוא החתים את הוראת הקבע של אשתו, אך גם את הוראת קבע זו לא אישרה הנתבעת, שכן לטענתה היא לא מקבלת הוראת קבע של בנק הדואר.

במועד הדיון שהיה קבוע ליום 16.7.13 ביקש התובע לעשות הפסקה בדיון על מנת לאפשר לו להמציא מסמך לפיו יכול לבצע הוראת קבע בבנק שלו החל מתאריך הפשרה ואילך.

לאחר הדיון הגיש התובע לבית המשפט מסמכים, אשר לטענתו תומכים בטענה כי המציא לנתבעת הוראות קבע חתומות, אך היא לא עשתה בהן שימוש. הנתבעת מנגד הציגה לבית המשפט מסמך מבנק ישראל המאשר כי התובע הוא לקוח מוגבל.

לאחר הדיון בתיק התבקשו הצדדים על ידי בית המשפט להשלים מסמכים/מידע נוסף, על מנת שמלוא הנתונים הרלוונטיים יעמדו בפני בית המשפט בעת מתן פסק הדין בתיק.