ת"ק 49877-12-13 טבע נ' לוינסקי

בעניין: בקשה לביטול פסק דין מיום 29/5/14

1.בחודש דצמבר 2013 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה על סך 7,000 ₪ בגין שבעה מסרוני פרסומת. התובע צירף לכתב התביעה את מסרוני הפרסומת והראה כי ביקש להסיר את המסרונים בדרך שבה קיבל אותה, כנדרש בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן. עוד צירף התובע לכתב התביעה מסמכים המראים כי ביצע שיחות טלפון למספרים המופיעים במסרוני הפרסומת והופנה לשני אתרי אינטרנט. התובע ביצע חיפוש באיגוד האינטרנט ומצא כי טל לוינסקי מרח' אבא חושי 1 בחיפה הוא הבעלים של אותם אתרים. התובע פנה למשרד הפנים ומצא כי כתובת הרשומה של הנתבע נגדו הוגשה התביעה במשרד הפנים היא ברח' לאון בלום 44 בחיפה.

2.הנתבע לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון בתביעה אשר נקבע ליום 29/5/14. זימונים שנשלחו לשתי הכתובות שצוינו לעיל, חזרו בציון לא ידוע. במהלך הדיון, טען הנתבע כי כיוון שניסה למסור את התביעה הן בכתובת הרשומה באיגוד האינטרנט והן בכתובת הרשומה במשרד הפנים, יש לקבוע כי מדובר במסירה כדין וליתן פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות. טענה זו התקבלה לאור הוראות חוק עדכון כתובת וניתן פסק דין המחייב את הנתבע במלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות בסך של 500 ₪.

3.התובע הגיש את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. במסגרת הליכי הביצוע של פסק הדין, הוטל עיקול על חשבון בנק המתנהל על שם הנתבע בבנק לאומי. במועד מאוחר יותר ניתן צו מימוש עיקול ומכוחו העביר בנק לאומי ביום 28/12/14 את מלוא סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל בסך של 8,004 ₪ ללשכת ההוצאה לפועל. סכום זה הועבר לתובע ביום 6/1/15.

4.הנתבע טוען כי נודע לו לראשונה על קיומו של ההליך ביום 23/12/14 (סעיף 3 לתשובה לתגובה) כאשר פקידת בנק לאומי בשם עדנה סגל, התקשרה לאימא שלו בשוודיה ואמרה לה כי עליהם להעביר כסף להוצאה לפועל. ביום 28/12/14, הודיעה פקידת הבנק כי הכספים הועברו מחשבון תושב חוץ של הנתבע בבנק להוצאה לפועל בהתאם לפסק הדין.

5.אין מחלוקת כי בסוף חודש דצמבר 2014 התקשרה אימו של הנתבע לתובע וניסתה לשכנע אותו לרדת מהתביעה כיוון שמדובר בטעות בזיהוי של הנתבע (סעיף 3 י"ב לתגובה וסעיף 3 י"ב לתשובה לתגובה).

6.הנתבע מסביר כי ביום 23/12/14 חל חג המולד ואין כמעט מקומות לטיסות. למרות זאת טוען הנתבע כי טס לישראל ביום 29/12/14. אחותו של הנתבע , גב' הדס לוינסקי, הלומדת במכון ויצמן בישראל (להלן: "הדס"), מתארת את התלאות שעברו עליה, על אחיה הנתבע ועל בני זוגם בניסיונם להבין מה עליהם לעשות כדי לבטל את פסק הדין. בסופו של דבר ניסיונות אלו הסתיימו בהגשת הבקשה שבפניי ביום 17/2/15 כאשר עובדות הבקשה נתמכות בתצהירו של הנתבע מיום 5/1/15.

7.הנתבע טוען בהרחבה על בסיס מסמכים רלבנטיים כי נולד בישראל בשנת 1985 אך מאז היותו בן שלוש עבר עם הוריו לשוודיה. הנתבע טוען כי הוא גר ועובד בשטוקהולם כספרן בספריה העירונית בשכונת ספונגה. הנתבע טוען כי אינו קורא או כותב עברית והוא מגיע לישראל לעיתים נדירות. הנתבע טוען כי אינו מכיר את התובע והוא בטוח שהתביעה נגדו מקורה בטעות איומה של התובע או בגניבת זהות. הנתבע טוען כי אין ולא היה לו קשר לאתרי האינטרנט ולמסרונים שהתובע טוען כי הפיץ.

8.ביום 19/3/15 הוגשה תגובת התובע המתנגד לביטול פסק הדין. מודגש כי הבקשה הוגשה חודש וחצי לאחר שהתובע קיבל את הכסף בגין פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל. נטען כי אין הסבר לכך שהבקשה הוגשה חודש וחצי לאחר עריכת התצהיר התומך בבקשה, כאשר בפסק הדין נאמר במפורש כי יש להגיש את הבקשה לביטול בתוך 7 ימים. נטען כי הנתבע ידע על פסק הדין הרבה לפני שהכסף הועבר לתובע שכן לשכת ההוצאה לפועל שלחה לו התראה, רשמה עיקול בחשבונו ורק לאחר זמן רב העבירה את הכסף לתובע. עוד נטען כי הנתבע לא מסביר מדוע לא שינה את כתובתו, איך זה שיש לו חשבון בנק פעיל בישראל ומדוע לא הגיש את בקשתו קודם לכן.