ת"ק 49788-11-13 ספרונוב נ' ינוביץ ואח'

בפני תביעה קטנה לתשלום סך של 4,300 ₪, בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב התובע, על פי הנטען, בעטיה של תאונת דרכים מיום 5.2.13 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בשעה 14:00 או בסמוך לכך, בדרך השלום בתל-אביב, בירידה לאיילון דרום. בתאונה היו מעורבים רכב התובע, מסוג "טויוטה קורולה", בו נהג התובע ורכב מסוג "מאזדה 3" נהוג על ידי הנתבע 1. המחלוקת העיקרית הקיימת בין הצדדים הינה בשאלת אופן התרחשות התאונה. אציין בפתח הדברים, כי לתאונה לא היו עדי ראיה.

גרסת התובע

בהתאם לטענות התובע, כפי שפורטו בכתב התביעה וכפי שהועלו בדיון שנערך בפני, התאונה התרחשה עת נסע רכב התובע בנתיב הימני ביותר בדרך השלום בתל-אביב, כאשר רכב הנתבע 1 נוסע במקביל אליו. לפתע, "חתך" רכב הנתבע 1 את נתיב הנסיעה של התובע ופגע ברכב התובע בחלקו הקדמי שמאלי. לטענת התובע, רכב הנתבע 1 ניסה להשתלב בנתיב הימני, אולם כאשר הבחין בכך התובע, בלם את רכבו וצפר מספר פעמים, אך לטענתו הנתבע 1 התעלם מצפירותיו והמשיך בנסיעה. כתוצאה מכך נפגע רכב התובע על ידי חלקו הימני אחורי של רכב הנתבע 1.

גרסת הנתבע 1

בהתאם לטענות הנתבע 1, כפי שפורטו בכתב ההגנה וכפי שהועלו בדיון שנערך בפני, התאונה התרחשה עת המתין רכב הנתבע 1 להתחלפות מופע הרמזור לירוק, בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי נסיעה, המאפשרים פניה ימינה לנתיבי איילון דרום. לפתע הבחין הנתבע 1 כי רכב המחובר לגרר חדר לנתיבו וחסם את האפשרות לנסוע. לפיכך, אותת רכב הנתבע 1 על כוונתו לעבור לנתיב השמאלי, והחל בפניה לנתיב הימני. הנתבע 1 טוען, כי כאשר רכבו עבר ברובו לנתיב הימני, הגיח לפתע רכב התובע והתנגש בחלקו הימני-אחורי של רכבו. הנתבע 1 מבהיר כי כפי הנראה אצה לתובע הדרך, הוא העדיף לצפור ולהידחף לנתיב הנתבע, חרף העובדה שהנתיב כלל לא היה פנוי.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת העדויות שהועלו בפני בדיון מיום 4.12.14, החלטתי לדחות את התביעה. להלן הנמקה קצרה ובסיסית לקביעתי זו, בהתאם לקבוע בטענות 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז- 1976.

מצאתי להעדיף את התרחיש העובדתי אשר תואר על ידי הנתבע 1, באשר לנסיבות קרות התאונה, על פני התרחיש העובדתי שתיאר התובע. עדותו של הנתבע 1 הייתה אמינה בעיניי והותירה אצלי רושם חיובי. מצאתי תימוכין מפורשים לגרסת הנתבע 1 הן במוקדי הנזק ברכבים המעורבים (פגיעה בחלק שמאלי-קדמי ברכב התובע ופגיעה בחלק ימני -אחורי ברכב הנתבע 1) והן בתמונה נ/1 ממנה עולה, בבירור, כי רכב הנתבע 1 אותת כדין, טרם החל בביצוע ההשתלבות אל הנתיב הימני. עיון בתמונה נ/1 מביא אותי לקבוע, במידת ההוכחה הנוהגת בהליך אזרחי, כי התאונה התרחשה כאשר רכב הנתבע 1 החל להשתלב כדין בנתיב הימני, תוך כדי שהוא מאותת. בפרק זמן זה הגיח רכב התובע במהירות על מנת להספיק למופע הרמזור הירוק, ופגע בחלק האחורי-ימני ברכב הנתבע 1. אני קובעת, על כן, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על כתפי התובע.

התוצאה

אני דוחה את התביעה.

כיוון שאני חסה על התובע, וכדי לא ליצור מחלוקות נוספות בין הצדדים, אינני עושה צו בדבר הוצאות.