שושני ואח' נ' אי די אי חברה לביטוח

מונחת לפניי תביעת פח קטנה. התביעה היא נגד המבטחת של הרכב של התובעים. הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה מאחר שלטענתה התובעים הטעו אותה במהלך רכישת פוליסת הביטוח, כאשר מי שביקש בראשית לרכוש את הפוליסה היה התובע 2, אלא שבקשתו נדחתה בגלל עברו התעבורתי

שהתבטא בפסילה בחמש השנים שקדמו לפנייתו אל הנתבעת לרכישת הביטוח .

לטענת הנתבעת, לאחר שדחתה את בקשתו של תובע 2 , ביקש תובע 1 לרכוש את הפוליסה תוך שהצהיר כי הוא הנהג העיקרי ועל סמך הצהרתו זו הסכימה הנתבעת לבטח את הרכב נשוא התביעה ,( להלן: "הרכב").

ברם, לאחר שאירעה התאונה, כך הנתבעת , עלה מחקירות שבוצעו כי התובעים הטעו את הנתבעת מאחר שהנהג העיקרי בפועל ברכב המבוטח היה דווקא תובע מס' 2 (ושאין מחלוקת כי הוא זה שנהג ברכב בשעת התאונה) וזאת בניגוד למצג שהוצג לפני הנתבעת עובר ובמהלך רכישת הפוליסה.

לאחר ששמעתי את עדותם של התובעים ואת טיעוניו של נציג הנתבעת ובחנתי את תמלילי השיחות, סברתי תחילה כי עלי לדחות את התביעה והתחלתי בכתיבת פסק דין הדוחה את התביעה. זאת מאחר שהתמלילים משקפים את סירובה של הנתבעת לבטח את תובע 2 בשל עברו התעבורתי שכלל פסילה.

התמלילים משקפים גם את העובדה שתובע 1 רכש את הביטוח תוך שהצהיר כי הוא הנהג העיקרי שעה שמתמלילי השיחות אחרי התאונה עולה כי התובע 2 ולא תובע 1 היה הנהג העיקרי.

אלא שתוך כדי כתיבת פסק הדין משכה תשומת ליבי העבודה כי סירובה של הנתבעת לבטח את תובע 2 היה בשנת 2014 ואילו הפוליסה הרלוונטית לתביעה נרכשה בשנת 2016 והתאונה היא מיום 17.4.2017 . נוכח ממצא זה שהתובעים לא השכילו להפנות את בית המשפט אליו באף שלב ( אלא בחרו להתמקד בהעלאת טענות שאינן נכונות תוך ניסיון לכופף את העובדות) , ראיתי לבדוק נקודה נוספת והיא זאת:

האם על פי כללי החיתום של הנתבעת שהיו בתוקף ביום רכישת הפוליסה נשוא התביעה היה תובע 2 עדיין מסורב ביטוח ?

לצורך מיצוי הבדיקה בנקודה זו הוריתי לנתבעת להגיש תצהיר של חתם לעניין נקודה זו והנה מתברר מתצהירו של החתמת טובה כהן שהוגש לתיק כי על פי כללי החיתום של הנתבעת התובע 2 המשיך להיות מסורב ביטוח אצלה למשך שלוש שנים מיום הפסילה האחרונה דהיינו עד ליום 3.4.2016.

ברם הפוליסה נרכשה בשנת 1.7.2016 כלומר שלושה חודשים לאחר שפקעה פסלותו של התובע 2 מלהיות מבוטח אצל הנתבעת.