איסכרוב מטמון נ' בן יקר

1.התובעת היא הבעלים רכב (להלן: רכב 1) שניזוק במהלך תאונת הדרכים שארעה עם רכב אחר שבו נהג הנתבע (להלן: רכב 2).

2.לטענת התובעת, במהלך נסיעה בתוך חניון במרכז מסחרי במודיעין, רכב 1 נסע במעבר וחלף על שורה של רכבים החונים בניצב לכיוון נסיעתה מצד שמאל. בין הרכבים החונים, היה רכב 2, כאשר חלקו האחורי פונה לכיוון המעבר שבו נסע רכב 1. כמו כן, מימינו ומשמאלו של רכב 1 חנו רכבים אחרים. לטענת התובעת, רכב 2 החל בנסיעה לאחור ועקב כך הפינה השמאלית אחורית של רכב 2 פגעה בפינה השמאלית קדמית של רכב 1.

3.הנתבע אישר את מיקום רכב 2 בין שני רכבים חונים, אחד מימינו ואחד משמאלו וכן אישר שחלקו האחורי של רכב 2 פנה לכיוון המעבר שבו חלף רכב 1. עם זאת, הנתבע טען שכלל לא החל בנסיעה לאחור ושרכב 2 בלט במידת מה לכיוון המעבר ורכב 1 הוא זה שפגע ברכב 2 ולכן האשם המלא לגרם התאונה הוא על התובעת. בנוסף, הנתבע הציג פתק שלבקשתו התובעת חתמה לו עליו (להלן: הפתק) לאח התאונה ואשר בו נאמר כדלקמן: "אני מודה שפגעתי ברכב שלך מבלי לשים לב."

4.לאחר שקילת עדותם של שני הנהגים ושל מכלול הראיות שהוצגו לפניי, הנני קובע שיש להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבע לעניין אופן קרות התאונה. לפיכך, הנני קובע כי האחריות המלאה לגרם התאונה רובצת לפתחו של הנתבע. להלן נימוקיי:

א.המיקום של רכב 2 בין שני רכבים חונים: רכב 2 היה ממוקם בין שני רכבים חונים. יוצא מכך, שאם טענתו של הנתבע שלא החל בנסיעה לאחור היא נכונה, היה על רכב 1 לפגוע ברכב שחנה משמאלו של רכב 2 ולא ברכב 2. בפועל, הדבר לא קרה.

ב.רוחב המעבר: הוצגה לפניי תמונה מטעם התובעת של המעבר ושל מקומות החנייה בצדו השמאלי של המעבר. על פניו, מדובר במעבר רחב מספיק ואין צורך להיצמד לרכבים החונים מצד שמאל על מנת לסיים את הנסיעה במעבר בבטחה. יוצא מכך, שטענתו של הנתבע שרכב 1 נצמד בנסיעתו לצד שמאל וכך פגע ברכב 2 דינה להידחות.

ג.הטענה לבליטה של רכב 2: מעבר לנדרש, גם אם אקבל את גרסתו של הנתבע שחלקו האחורי של רכב 2 בלט לאחור ולא החל כלל בנסיעה לאחור (וכאמור, אינני מקבל את גרסתו של הנתבע), די בכך על מנת לקבוע את אשמו לתאונה רק בשל כך שחנה את רכבו באופן שהיווה סיכון תחבורתי לרכבים שנוסעים במעבר.

ד.המשקל של הפתק: לדעתי, תוכנו של הפתק (הודאה לכאורה באשמה לגרם התאונה על ידי התובעת, אך ללא הסבר כיצד קרתה התאונה) איננו מתיישב עם שאר הראיות על אודות אופן קרות התאונה: מיקום רכב 2 בין שני רכבים חונים, רוחב המעבר ואף הסיכון התחבורתי שנובע מגרסת הנתבע שרכב 2 בלט לכיוון המעבר. בנסיבות אלה, אינני מייחס משקל כלשהו לתוכנו של הפתק.

5.התובעת תמכה את רכיבי הנזק בתביעתה במסמכים מתאימים. לפיכך, הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א.1,674 ₪ בגין השתתפותה העצמית בגין תיקון רכבה באמצעות חברת הביטוח שביטחה את רכבה.