ת"ק 49648-03-17 לוינשטיין נ' טל ואח'

בפני תביעה ע"ס32,407 ₪ שהוגשה ע"י בעל פנסיון ביתי לכלבים בשל שרותי פנסיון שנתן במשך תקופה של למעלה משנה לכלבתם של הנתבעים.

ואלה עובדות המקרה הנצרכות להכרעה-

ע"פ כתב התביעה מיום 22.12.15 העבירו הנתבעים לתובע את כלבתם וזאת לצורך שהיה בפנסיון הביתי אותו הוא מנהל לתקופה בלתי מוגדרת מראש. בין הצדדים הייתה היכרות מוקדמת והתובע שימש כ"דוג ווקר" אצל הנתבעים לכלבה נשוא התביעה. לדברי התובע סוכם עם הנתבעים בע"פ כי מחיר השהיה יעמוד על 60 ₪ ליום וכי הכלבה תטופל כמקובל. התובע העיד כי במפגשיו הקודמים עם הנתבעים לא נרשמו בעיות והתשלום אליו בוצע כנדרש על ידיו.

לטענת התובע למעט תשלום של 2,800 ₪ לא שולם ע"י הנתבעים כל סכום נוסף בגין השהיה וכל התקשורת שהתנהלה בינהם התבססה על התחמקויות של הנתבעים מתשלום בתירוצים שונים. לדברי התובע במהלך כל התקופה ניסה להעביר את הכלבה לפנסיון חלופי אולם ללא הצלחה וזאת לאור תוקפנותה של הכלבה. לטענת התובע במהלך כל התקופה טופלה הכלבה כדין ונגרמו לו הוצאות לא מבוטלות בשל שהייתה אצלו, אשר לא כוסו ע"י הנתבעים.

לאחר הגשת התביעה החליט התובע כי הגיעו מים עד נפש והכלב הוחזר באופן חד צדדי לחזקת הנתבעים.

הנתבעים מצידם טענו כי המדובר בכלבה נטושה לה ניסו הנתבעים לסייע. הנתבעים הודו כי הכלבה אכן שהתה אצל התובע ולפיכך הוא זכאי לתמורה בגין שרותיו, אולם הם חולקים על גובה דרישת התשלום שלו, שכן סוכם בינהם על תשלום נמוך יותר מזה שהציג התובע (ושעמד לטענתם על סך 50 ₪ ושהיה אמור לרדת ככל ומשך התקופה יתארך). עוד טענו הנתבעים כי התובע הזניח את הכלבה ומשהושבה להם הסתבר להם כי היא חולה ובמצב פיזי ירוד ולפיכך נאלצו להשקיע סכומים לא מועטים בהשבתה לאיתנה.

במהלך הדיון הסתבר כי התובע מודה בתשלום של 4,000 ₪ (ולא בתשלום של 2800 ₪ כנטען בכתב התביעה) וכן בקבלת תכשיטים מאת הנתבעת (לטענתו כמתנת חתונה שכלל אינו מעוניין בה). עם זאת, חרף ניסיונות להגיע להסכמה על גובה התמורה המגיעה לו בגין שירותיו- לא הגיעו הצדדים לכלל הסכמה.