ת"ק 4955-11-15 בן-חמו נ' לשנסקי ואח'

לפני תביעה לפיצויי התובעת בגין הפרת הסכם שכירות.

ביום 07.12.11 נחתם הסכם שכירות בין התובעת לבין הנתבעים. לטענת התובעת, עת קיבלו התובעים את הדירה, הרי שקיבלו לידם דירה מצב תקין לחלוטין וללא פגם אלא, שכאשר פינו את הנכס השאירו אחריהם נזק רב וליקויים כפי שפורטו בכתב התביעה ובדיון שהתקיים לפני.

לטענת הנתבעים מקור הליקויים במבנה הדירה.

בהסכמת הצדדים מונה מומחה מכריע מטעם בית המשפט שיבדוק את הנכס ואת הליקויים הנטענים ויחווה דעתו המקצועית באשר למקור הליקויים וממילא האם מדובר בבלאי סביר או משימוש חורג.

ביום 04.01.17 הוגשה חוות דעת המומחה ד' בייער. בהתאם לחוות הדעת בעת ביקור המומחה בדירה צומצמו, בהסכמת הצדדים, הליקויים הנטענים לשבר משטח השיש, הנזקים לארונות המטבח, החלפת אריח שנשבר ופירוק אספקה והתקנת 4 דלתות פנים כאשר סך הנזקים עומדים בגין נזקים אלה הוערכו על פי המומחה בעלות של 9,100 ₪.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם עיינתי בתמונת הליקויים, שמעתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי לאמור בחוות דעת המומחה הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה.

באשר לשבר בשיש- לא שוכנעתי כי נגרם על ידי הנתבע שכן גם בהתאם לחוות הדעת לא מן הנמנע כי המשטח נשבר כתוצאה מפגם בהתקנה כפי שאירע אצל שכן אחר.

באשר לנזקים הנטענים בדלתות ובמשקופים- בהתאם לחוות דעת המומחה המדובר בנזקים קלים במהותם וממילא נמצאים על "תפר" הבלאי הטבעי. משכך ושעה שנתתי דעתי לכך כי הנתבעים קיבלו לידם דירה למגורים ישירות מקבלן ומצד שני הדעת נותנת מקום בו מתגוררת משפחה עם ילדים צפוי כי יווצר בלאי לאחר 3 שנות מגורים כנראה בתמונות מצאתי לחייב את הנתבעים רק במחצית סכום עלות הדלתות והמשקופים בסך של 1,000 ₪.

באשר לדלתות ארון המטבח- אני מקבלת את חוות דעת המומחה לפיה הנזקים לא נבעו כתוצאה משימוש סביר ובלאי טבעי ועל כן מצאתי לחייב את הנתבעים בגין ליקויים אל בסך של 2,400 ₪ בהתאם להערכת המומחה.