איסקוב נ' משטרת ישראל/חדרה ואח'

במסגרת ארוע פלילי שארע ביום 5.5.11, ביום בו חגג התובע ארוע ברית מילה לבנו, נפגע התובע, ביחד עם אחרים מירי – במסגרת תיגרת רחוב. אל מקום הארוע הגיע התובע בנסיעה ביחד עם אחיו וחברו, לאחר שנודע לו בזמן ארוע הברית כי אח אחר שלו נפגע.

לטענת התובע, עזב את רכבו במרחק של כ- 10 מ' מהמקום בו היה מצוי אחיו – ואז התקרבו כל השלושה אל זירת הארוע – שם נורה התובע.

לטענת התובע, בתוך רכבו היתה מונחת שרשרת זהב, אותה הסיר לפני שנכנס לאולם הארועים, ואולם כאשר שוחרר הרכב לידי חברו, אחרי שנתפס בידי משטרת ישראל במסגרת חקירת הארוע – לא נמצאה השרשרת, והרכב אוחסן במגרש הנתבעת כשחלונותיו פתוחים.

אין מחלוקת כי השרשרת לא הוחזרה לאיש מהנוכחים בארוע ובני משפחותיהם, ואף לא מצויינת בדוחות המשטרה המתעדים את הארוע ואת החפצים, שנתפסו במסגרתו.

התובע עבר תהליך שיקום ממושך ורק בסיומו פנה למח"ש להלין על אבידתו. הואיל והוחלט שלא לפתוח בחקירה בשים לב לעובדה שחלפו כשנה ומחצה, הגיש התובע ערר – וגם זה נדחה.

התובע מבקש לחייב את הנתבעת לפצותו בגין האובדן, מכח דיני הנזיקין, בטענה שמדובר בשרשרת זהב 14K, השוקלת כ- 24 גרם, אשר ניתנה לו במתנה מהוריו לכבוד גיוסו – שנים ארוכות קודם לכן, ואשר עליה שמר במשך כל השנים כיוון שאף ייצגה את השקעתם הרבה של הוריו – שחסכו, כטענתו, פרוטה לפרוטה כדי לקנות לו מתנה זו. התובע צירף תמונה של השרשרת וכן הצעת מחיר בנוגע לעלות שרשרת שכזו.

הנתבעת התכחשה לאחריותה, וטענה כי התובע לא הוכיח את טענותיו, ומכל מקום השרשרת לא נתפסה בזירת הארוע. בהתאמה, מכחישה הנתבעת את טענותיו העובדתיות של התובע וכן כל אחריות מטעמה לאובדן השרשרת – ככל שאמנם אבדה בארוע.

הנתבעת מבקשת לקבוע, בכל מקרה, כי לתובע אשם תורם בשיעור של 100% לנזק הנטען בנסיבות המקרה, הן בשל האיחור בפנייתו אשר גרם לנזק ראייתי לנתבעת, והן בשל הפקרת השרשרת על ידו – והסמכת אחר מטעמו לאסוף את הרכב, כפי שעלה מכתב התביעה (והדבר צוין, ביתר שאת, בדיון כאן).

דיון ומסקנות -

1.אין חולק כי חלפה כשנה וחצי עד שהעלה התובע את טענותיו על הכתב, ויובהר כי במשך כל התקופה שעד למועד זה אין כל עדות לכך שהעלה את הסוגיה או טען בעניין.