גיל נ' צנטי

1.לטענת התובעת, בתאריך 15.8.15, בסמוך לשעה 14:30, עת חנה רכבה, הונדה סיוויק מס' רישוי 54-559-57 (להלן: "ההונדה") בכפר יאסיף, פגע בו, בחלקו הקדמי ימני, רכב טויוטה מס' רישוי 89-777-64 (להלן:"הטויוטה"), בו נהג הנתבע, שנסע לאחור (להלן: "התאונה").

לכן הגישה התובעת את התביעה שבפניי, בה היא עותרת לחייב את הנתבע לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מהתאונה.

2.הנתבע הודה כי הסיע את הטויוטה לאחור במקום ובמועד הנטענים בכתב התביעה, אולם הכחיש כי הטויוטה פגע בהונדה. לטענתו, הוא נעצר במרחק של כחצי מ' לפני ההונדה, שחנה מאחוריו, ולא היה שום מגע בין שני כלי הרכב.

3.הנה כי כן, המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם הטויוטה פגע או לא פגע בהונדה, עת הנתבע הסיע את הטויוטה לאחור.

אין חולקין כי עול ההוכחה בעניין זה מוטל על הנתבעת.

לאחר שבחנתי את העדויות ואת שאר הראיות שהובאו בפניי, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח שהטויוטה פגע בהונדה. להלן הנימוקים לכך:

א.כפי שהודתה התובעת, היא עצמה לא ראתה את קרות התאונה, כי היתה בתוך חנות עת לכאורה ארעה התאונה. כאשר היא יצאה מהחנות, היה רווח בין הטויוטה לבין ההונדה. אם כך, על סמך מה טענה כי הטויוטה פגע בהונדה? כי, לטענתה, אנשים שהיו במקום וראו, קראו לה לצאת (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 18-22).

אין צריך לומר שהתובעת כלל לא טרחה לזמן לעדות לפחות אחד מאותם אנשים שראו את התאונה, אם אמנם ארעה,כדי שיתמוך בגירסתה.

ב.לכתב התביעה צירפה התובעת חוות דעת של השמאי יצחק מלכה (להלן: "השמאי") מיום 1.9.15 (להלן: "חוות דעת הראשונה"). זאת, הן כדי להוכיח שההונדה אכן נפגע וניזוק בתאונת דרכים והן כדי להוכיח את גובה הנזק. מעיון בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה עולה כי היא מתייחסת לנזקים שנגרמו להונדה בחלקו האחורי. חוות דעת זו סותרת, לכאורה, את טענת התובעת כי הטויוטה פגע בחלק הקדמי ימני של ההונדה, משעומתה התובעת עם סתירה זו אמרה "לאחר התאונה נשוא תיק זה היתה לי תאונה נוספת שאז הרכב שלי נפגע מאחורה, חברת הביטוח צירפה בטעות את חוות הדעת של התאונה השניה" וביקשה דחיה כדי להביא את חוות הדעת שמתייחסת לתאונה נשוא התיק שבפניי ( עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 25-19).

ראוי לציין כי חוות הדעת הראשונה הינה מ-1.9.15. התאונה הנוספת אירעה, לטענת התובעת, ב-7.9.15. הכיצד יכול היה השמאי ליתן ב-1.9.15 חוות דעת המתייחסת לתאונה שאירעה ב-7.9.15? ההסבר שנתנה לכך התובעת היתה "זו טעות של השמאי" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 9-3).