ת"ק 4940-06-15 שפונט ואח' נ' מוזיקאנט ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד, בגין נזקי פח שנגרמו בתאונת דרכים מיום 5.12.14.

לטענת התובעת היא נסעה ברכבה והתקרבה לצומת T כאשרבכוונתה לפנות שמאלה בצומת. בכניסה לצומת יש תמרור של מתן זכות קדימה, ולפני הכניסה לצומת היא האטה. לדבריה היא נסעה בנתיב השמאלי היחיד המאפשר פניה שמאלה כאשר מימינה הופיע במהירות הנתבע, שרצה לפנות שמאלה מהנתיב הימיני, נתיב שאיננו מאפשר פניה כזו. הוא פגע ברכבה ולדבריה אף השתולל וצעק עליה וסרב בתחילה לתת לה את הפרטים הדרושים.

את תביעתה היא תמכה גם בחוות דעת שמאי שהעריך את נזקי רכבה.

מטעם התובעת העידה גם גב' אולגה קביליושוילי שאומנם לא ראתה את התאונה עצמה, אולם ראתה כי התובעת בוכה וצעקת ומבקשת מהנתבע את פרטיו והוא צוחק ממנה.

עוד העיד גם העד מר איליה מילר, שגם הוא לא ראה את התאונה עצמה, אולם עדותו חופפת כמעט במלואה את עדות העדה קביליושוילי. בעניין זה העיד כי הוא זה שתיווך, בסופו של יום, בין התובעת לבין הנתבע על מנת שיסכים למסור את פרטיו.

לטענת הנתבע הוא נסע בנתיב השמאלי אחרי רכב התובעת, אולם זו סתם עצרה והתעסקה בטלפון, כך שהוא נאלץ לעקוף אותה מימין על מנת להכנס לצומת מאמצע הצומת. לדבריו כאשר פנה שמאלה החלה התובעת בנהיגה פתאומית בלי לשים לב לדרך ופגעה ברכבו. לטענתו רכבו הוא רכב מסוג "אלטו" קטנה ואינו מסוגל לגרום נזק כפי שטוענת התובעת. עוד לדבריו הוא לא סרב למסור את פרטיו ואילו התובעת הציגה לו רשיון רכב שתוקפו פג שנתיים קודם לכן. עוד לדבריו בסילווסטר היא טלפנה אליו, קיללה אותו ואיחלה לו איחולי מוות.

לאחר שעיינתי בתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים ועדי התביעה הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ואלה נימוקי:

1. לא אכנס לדון בסוגיית הנימוסין ודרך הארץ של הצדדים כפי שעולה מחומר הראיות. הצדדים הינם אנשים בוגרים והתנהגותם היא כבודם. לכן גם לא אתייחס לעדויות עדי התובעת שלא ראו את עצם קרות התאונה.

2. אין מחלוקת בין הצדדים כי הפניה שמאלה בצומת מותרת רק מהנתיב השמאלי, ואין מחלוקת כי הנתבע יצא לעקיפה של רכב התובעת (שלטענתו עצרה סתם ושוחחה בטלפון) מהנתיב הימני ממנו אסורה הפניה שמאלה.

3. הנתבע ראה את רכב התובעת כאשר זו כבר קרובה לצומת, אולם במקום להתאזר בסבלנות ולהמתין עד שהתובעת תמשיך בנסיעתה, אצה לו הדרך והוא יצא לעקיפה ונכנס לצומת מהנתיב שלמעשה מיועד לפניה ימינה ולא שמאלה. אני מרכלת את טענת התובעת לפיה הציגה לו רשיון רכב ישן בשל הלחץ שהיתה נתונה בו אותו הרגע ולא מסיבה אחרת.