ת"ק 49320-06-14 סלהוב נ' אבו לטיף

1.התובע הינו בעלים של רכב (להלן: הרכב) שניזוק במהלך תאונת דרכים שארעה בין הרכב לבין משאית שבה נהג הנתבע (להלן: המשאית). התקיים דיון בפני ביום 16.4.15 ובו התייצב הנתבע, אשר לא הגיש כתב הגנה בתיק. משנשאל במעמד הדיון מדוע לא הגיש כתב הגנה ענה כדלקמן: "אני לא הגשתי כלום, בשביל מה אני יגיש?". בנסיבות אלה, יש לראות את הדברים שמסר הנתבע בעל פה במעמד הדיון לגבי אופן קרות התאונה ככתב הגנה לכל דבר ועניין.

2.התובע העיד שהתאונה קרתה כך שבעת שהגיע עם רכבו לצומתT , האט את מהירות נסיעתו ופנה ימינה. בצמוד למדרכה מצד ימין, עמדה המשאית ולפתע נפתחה הדלת של נהג המשאית ופגעה בשמשה הקדמית של הרכב. השמשה ניזוקה ועל פי חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, סך הנזקים עומד על סך של 2,419 ₪ וכי שכר טרחת השמאי עומד על סך של 700 ₪. התובע עותר גם לפסיקת סך של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

3.הנתבע טען שהרכב נסע בצמוד למשאית למרות שהיתה לו אפשרות לנסוע הרחק ממנה. בנוסף, הנתבע טען שהמשאית שייכת למעסיק שלו והינה מבוטחת בביטוח כלפי צד ג'. יובהר שהנתבע לא מסר את פרטי המעסיק ורק אמר באופן כללי שמדובר באחיין שלו. כמו כן, הנתבע לא שלח הודעת צד ג' כלפי אותו אחיין וגם לא מסר את פרטי המבטחת. יתר על כן, התובע טען שמבירור שערך עם חברת הביטוח שביטחה את המשאית, נמסר לו שלא קיבלה דיווח אודות התאונה.

4.לאחר שמיעת עדותם של התובע והנתבע, הגעתי לכלל מסקנה שהאחריות המלאה לגרם התאונה רובצת לפתחו של הנתבע וזאת בגין הפרה של תקנה 80 לתקנות התעבורה, אשר מחייבת נהג ברכב שלא לפתוח את הדלת שבצידו בטרם שנקט בכל אמצעי הזהירות על מנת להבטיח את שלומם של עוברי הדרך. הנתבע לא טען וגם לא הוכיח שפעל כאמור לעיל ולכן האשם לגרם התאונה רובץ לפתחו.

5.בנסיבות אלה, הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים:

א.700 ₪ בגין שכר טרחת שמאי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26.5.14, מועד עריכת חוות הדעת, ועד מועד התשלום בפועל.

ב.2,419 ₪ בגין הנזק על פי חוות דעת השמאי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26.5.14, מועד עריכת חוות הדעת, ועד מועד התשלום בפועל.

ג.1,000 ₪ הוצאות משפט, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15.5.15, יישאו בהפרשי הצמדה ריבית כחוק מאותו יום ועד מועד התשלום בפועל.

6.כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 יום.