ת"ק 49287-03-14 גריבר נ' שירביט חברה לביטוח ואח'

1) עניינה של התביעה הנו פיצוי לתובעת בגין נזק שנגרם לרכבה בעטיה של תאונה מיום 28.2.13 (להלן: "התאונה"). התובעת עותרת לפיצוי בגובה 4,856 ₪.

2) בשל החובה והצורך לחסוך זמן שיפוטי, לא אדון אלא בטענות ובראיות שמצאתי נחוצות להכרעה. יש לגזור הסדר-שלילי לגבי השאר.

3) הפלוגתא המרכזית בתביעה דידן עוסקת בשאלת נסיבות קרות התאונה.

טענות הצדדים

4) התובעת טוענת בין השאר, כי ביום 28.2.13 נסעה בכיכר הכניסה סמוך לקניון מלחה בירושלים. מדובר בכיכר בה שני נתיבים, פנימי וחיצוני. התובעת טוענת כי נסעה בנתיב החיצוני, אך כאשר רצתה לצאת מהכיכר ביציאה לכיוון הקניון, רכב שהיה נהוג על-ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") אשר היה בנתיב הפנימי יצא אף הוא ותוך כדי צאתו פגע ברכבה בחלקו הקדמי-שמאלי. התובעת עותרת לפצות אותה סך 4,856 ₪, כאשר סכום זה כולל את הנזק שנגרם לרכבה (3,271 ₪), שכר טרחת שמאי (585 ₪) וכן עגמת נפש (1,000 ₪).

5) לעומת גרסה זו, הנתבעות טוענות בין השאר, כי ביום התאונה, הנתבעת נסעה בנתיב הימני בכיכר, קרי המעגל החיצוני. כאשר ביקשה הנתבעת לצאת מהכיכר ימינה, לאחר שנקטה באמצעי הזהירות הנדרשים, חשה חבטה בחלק האחורי ברכבה. הנתבעות טוענות כי ככל הנראה התובעת נכנסה לכיכר ללא הענקת זכות קדימה לרכב הנתבעת אשר נסע בנתיב הימני, וגם לא שמרה מרחק, התרשלה בנסיעתה ופגעה ברכב הנתבעת.

דיון והכרעה

6) לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים בכתבי בי-דין מטעמם וממכלול החומר הקיים בתיק ולאחר ששמעתי את טיעוניהם בדיון לפניי והתרשמתי מדבריהם, נחה דעתי כי בדין לדחות את התביעה, כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

7) למעשה, הפלוגתא בתביעה דידן הינה בשאלה המרכזית, האם נכונה טענת התובעת לפיה רכב הנתבעת פגע ברכבה עת עבר - "חתך" - מהנתיב השמאלי בכיכר לנתיב הימני כדי לצאת מהכיכר, או שמא נכונה טענת הנתבעת לפיה רכב התובעת לא שמר מרחק מרכבה, לא נתן לו זכות קדימה להשלים את פנייתו ימינה בצאתו מהכיכר ובכך פגע בחלקו האחורי של רכב הנתבעת.