ת"ק 49234-04-17 דמרמרי נ' אופטיקיד - אופטיקה לילדים (2004) בע"מ

בפני תביעה ע"ס 4,000 ₪ שעניינה שליחת 4 דברי פרסומת; ואלה העובדות הנצרכות לצורך הכרעה בתביעה:

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת רכשה מאת הנתבעת מוצרים שונים בשתי הזדמנויות. אין גם מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת שיגרה לתובעת 4 הודעות פרסומת לטלפון הנייד של התובעת.

המחלוקת בין הצדדים הינה ביחס לאופן מתן הסכמתה של התובעת לקבלת מסרונים אלה.

התובעת טענה כי לא הוצגה בפניה כל הסכמה בכתב או בהקלטה ביחס לקבלת פרסומות ולפיכך היא זכאית לפיצוי הקבוע בלוק בגין שליחת מסרונים אלה.

הנתבעת טוענת מאידך, כי התובעת נתנה הסכמתה לקבלת מסרונים כאמור בע"פ, לאחר שהובהר לה כי הפרטים נלקחים, בין היתר, לצורך זה וכי מסה הפרטים אגב התקשרות עם הנתבעת.

דיון והכרעה:

בענייננו, טוענת הנתבעת, הלכה למעשה, כי משלוח דבר הפרסומת חוסה תחת החריג הקבוע בס' 30א (ג) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 הקובע-

"על אף הוראות סעיף קטן) ב) רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:

1. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות,

   או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן )ב(;

2. המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים , והנמען לא עשה כן;

3. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1)."