ת"ק 49228-05-14 בוקובזה ואח' נ' מימון

בתובענה עותרים התובעים לחיובו של הנתבע לשלם להם את הסך של 30,000 ₪.

הנתבע ביצע עבודות איטום בגג ביתם של התובעים ובגין כך שילמו לו התובעים את הסך של 10,000 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה, בהגיע החורף שלאחר ביצוע עבודת האיטום בגג ביתם של התובעים חדרו מי גשמים לביתם, בחדרים ובמעברים.

לטענת הנתבע, סיבת הרטיבות מגג ביתם של התובעים אינה נוגעת לעבודת האיטום שהוא ביצע. על פי הנטען על ידו הוא הציף את הגג במשך שבועיים שלאחר ביצוע מלאכת האיטום ומצא כי לא היו נזילות כלשהן. הנתבע המשיך וטען כי הנזילות התגלו רק לאחר שרצף ביצע עבודתו על גג ביתם של התובעים, עבודה שבוצעה לאחר שהוא סיים את מלאכת האיטום. על פי טענה זו של הנתבע, סיבת הנזילה הינה במלאכתו של הרצף, שבה הוא גרם נזק לאיטום.

לאחר דין ודברים בין הצדדים, הגיש כל אחד מהם חוו"ד של מומחה מטעמו.

לאחר שבחנתי אשר בא לפני ושמעתי את עדויות הצדדים והמומחים שמטעמם, באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובעים להוכיח תביעתם כנגד הנתבע.

נטל ההוכחה לכך שהרטיבות בבית התובעים נגרמה בשל פגם במלאכת האיטום שנעשתה על ידי הנתבע רובצת לפתחם של התובעים. סבורני כי לא עלה בידם להרים נטל זה.

בעדותו של המומחה מטעם התובעת בבית המשפט , מר אברהמי יאיר, הוא מסר כי הלכה למעשה כשל האיטום. בשלב ראשון לדבריו הוא ציין כי לא יתכן שהנזילה נגרמה בגלל עבודה לקויה של הרצף (שורה 24 עמוד 11 לפרוטוקול מיום 4.2.15). דא עקא שבהמשך דבריו אמר מומחה זה כי "לא הייתי נוכח בעבודות הריצוף . לכן אני לא יכול לשלול את האפשרות שהאיטום נפגע במהלך עבודת הריצוף" (ש' 1 עמ' 13 לפרט' מיום 4.12.15).

הנה כי כן, המומחה שמטעם התובעת ציין מפורשות כי אין הוא יכול לשלול את טענת הנתבע לפיה נגרם נזק לאיטום בעבודתו של הרצף.