ת"ק 4920-06-16 אשול נ' סימן טוב

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 22.12.15. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 10,394 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, הוצאות משפטיות ותמלול, עגמת נפש ונסיעות.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעת יצא בנסיעה לאחור מחניה ופגע ברכבו שנסע בדרך עפר. הנהג ברכב התובע העיד בדיון וטען כי בשל שדה הראיה הלקוי לא יכול היה לראות את רכב הנתבעת עובר לתאונה.

הנתבעת טענה, מנגד, כי עמדה במקומה והמתינה לשער הכניסה לחניה שיפתח, כאשר נפגעה על ידי רכב התובע שהגיע במהירות. לעמדתה, התובע הוא שנהג ברכב ולא חברו והיא העידה שראתה אותו יוצא מהרכב לאחר התאונה. בעלה של הנתבעת לא נכח בתאונה אולם העיד על השתלשלות האירועים לאחר התאונה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסת הנתבעת אותה מצאתי מהימנה יותר מהאחרות, בין היתר בהתחשב במיקום הנזק ברכב התובע (המתיישב גם עם כיוון הנסיעה) ועם סבירות הגרסאות (והעובדה כי הנתבעת הציגה תמונות המלמדות על כך שאין מניעה שתיכנס ותצא מהחניה בנסיעה קדימה, לאחר תמרון בשטח חצרה).

לאור האמור, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות בסך 500 ₪ (בשים לב גם לדיונים מיום 6.12.16 ו-20.12.16). ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ז, 23 יולי 2017, בהעדר הצדדים.