ת"ק 49165-12-14

התובעים, אם ובנה, עותרים לחייב את הנתבעת לפצותם בסך של 6,340 ₪ וזאת מחמת שבתחילת חודש יוני 2014, הזמינו מהנתבעת חבילת נופש בספרד, מתאריך 10.7.14 ועד 16.7.14, נענו להצעת הנתבעת לשדרג את החדרים במלון שנועדו להשתכן בו במהלך החופשה, בתוספת של 150$ לכל אחד מארבעת הנופשים, אך בפועל לא זכו בכל חדרים משודרגים ואף המלון עצמו לא ענה על ציפיותיהם, הכל כמפורט בכתב התביעה.

הנתבעת הכחישה את כל טענות התובעים וגרסה כי כלל לא גבתה כל תשלום עבור שידרוג של חדרי המלון.

לטענת הנתבעת, כמפורט בכתב ההגנה, התובעים הם שעמדו על כך שישוכנו במלון מסויים שבשמו נקבו.

גם כשהסתבר להם כי באותה חבילת נופש שביקשו לרכוש אין אפשרות לשכנם באותו בית מלון, הואיל ולא נותרו בו חדרים פנויים – עמדו על כך שייעשה לאירוחם באותו מלון עצמו.

בנסיבות אלה, וכדי למלא אחר רצונם של התובעים, הציע נציג הנתבעת לרכוש את האירוח באותו בית מלון מבוקש מספק אחר וזאת בתוספת מחיר של 150$ לנפש.

התובעים בחרו באפשרות זו והסכימו לה, למרות שהנתבעת איפשרה להם לבטל את ההזמנה כליל, ללא כל חיוב.

לאחר שנשמעו מלוא הראיות – הנני קובעת כי דינה של התביעה להידחות.

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי מי שטיפל בהזמנת חבילת הנופש היה התובע 2 (להלן: "התובע") שלא התייצב כלל בביהמ"ש במועד שנקבע לשמיעת ההוכחות ואמו, התובעת 1 (להלן: "התובעת") הופיעה גם בשמו ועל דעתו.

הנני מקבלת כמהימנים עליי לחלוטין את דברי עדותו של מר לירון כהן, מי שטיפל בטעם הנתבעת בהזמנה של אותה חבילת נופש, מה עוד שעדותו לא נסתרה בכל ראיה אחרת.

הנני קובעת על סמך דברי עדותו של מר כהן כי התובע הוא שעמד על כך שיתאכסנו באותו בית מלון וזאת לאחר שהוא עצמו בירר את כל פרטיו של אותו בית מלון ואת שהוא מציע, ואלה תאמו את רצונו.