ת"ק 49066-03-14 עטייה נ' קסיס ואח'

1.בפני תביעה כספית בסכום של 10,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעים בטענה כי הפרו הסכם להכנת תכנית בניה לתוספת מרפסת, לרבות תכנית עבודה וביצוע. לטענת התובע ,העבודה הייתה אמורה להתבצע תוך 3 שבועות תמורת סך של 4,800 ₪ שישולמו בשני תשלומים. לטענת התובע, למרות ששילם לנתבעים סך של 2,500 ₪ וכן סך נוסף של 700 ₪,לא הכינו הנתבעים את התכניות במועד והן הוגשו בסופו של דבר לוועדה רק ב 10.7.13.

2.הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי התכנית הוגשה לוועדה המקומית ביום 3.9.12 ואולם מאחר שמהנדס הועדה פרש מתפקידו, ההליך נמשך כמעט 7 חודשים. לטענת הנתבעים לאחר שמונתה מהנדסת חדשה לוועדה, התבקשו להמציא תכניות חתומות ע"י השכנים השותפים במבנה ונסח טאבו וכי למרות שהמציאו נסח טאבו, לא יכלו לקדם את התכנית שכן התובע לא המציא תכניות חתומות ע"י השותפים.

3.לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני ושמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל, אם כי בסכום נמוך בהרבה מהנתבע. בהתאם להזמנה שצורפה לתביעה, העבודה הייתה אמורה להתבצע תוך 3 שבועות, מיום 2.7.12 דהיינו עד תחילת 8/12.

ע"פ ת/2-אישור מחלקת הנדסה בעירית צפת, תכניות בקשה להיתר בניה הוגשו לוועדה רק ביום 10.7.13 . הנתבעים לא הציגו כל מסמך המעיד על הגשת התכניות במועד מוקדם יותר. יודגש כי ע"פ האמור בת/2 הועדה המקומית נוהגת להחתים את הבקשות בחותמת "נתקבל" בו מצוין מועד קבלת התכניות וליתן העתק למגיש בהתאם.

הנתבעים לא הגישו תכנית עליה מתנוסס מועד הקבלה אצל הועדה במועד הנטען על ידם ואף לא זימנו להעיד מי מטעם הועדה על מנת שיתמוך בטענה כי התכניות הוגשו במועד מוקדם יותר ורק בגין החלפת המהנדס, לא התקבלו. בהעדר אסמכתאות או עדויות, הרי שטענת הנתבעים כאילו התכניות הוגשו במועד מוקדם מהמצוין בת/2,נטענה על דרך הסתם ובהעדר הוכחה, אין לקבלה.

4.עוד אציין כי בהתאם לת/2- הערות הועדה המקומית, התנאי שנדרש להשלמת הטיפול בבקשה היה רק לסמן על גבי תכנית העמדה עם סימון קווי הבניין ולא מצאתי דרישה להמצאת חתימות השותפים. מכתב זה מהועדה המקומית מעיד לכאורה כי באותו שלב כבר הומצאו חתימות השותפים ולא כטענת הנתבעים, כאילו עד היום לא הומצאו חתימות השותפים על גבי התכניות. לחילופין, מתבקשת המסקנה כי הועדה המקומית הסתפקה בחתימות השותפים על גבי כתב ההסכמה שצורף לכתב ההגנה ולא דרשה כתנאי להמשך טיפול המצאת חתימות על גבי התכניות.

5.בכל מקרה, ובלי קשר לסיבה בגינה עוכב מתן ההיתר עד היום, שוכנעתי כי מעצם הגשת התכנית באיחור של כ-11 חודש, נגרמו לתובע צער ועגמת נפש . התובע הבהיר כי לאור מס' הנפשות במשפחתו ומצוקת המקום נזקק בדחיפות לקידום תוספת הבניה ושוכנעתי כאמור כי האיחור בהגשת התכניות גרם לתובע טרדה ועגמת נפש.

יחד עם זאת, אין ספק שהתכניות הוכנו והוגשו אם כי עד היום לא ניתן ההיתר.

עוד יצוין כי אף שההזמנה בכתב מתייחסת לנתבעת 2,הרי שהנתבע 1 לא כפר בכך שהסכמת הצדדים הייתה גם עימו באופן אישי (וראה התייחסותו בסעיף,4,5,7 2 לכתב ההגנה בהם התייחס הנתבע לעצמו ולא לחברה-הנתבעת 2). הסכם יכול להיכרת גם בע"פ ומשלא הוכחש כאמור כי ההסכם נכרת גם עם הנתבע 1, אני מוצאת לקבל את התביעה נגד 2 הנתבעים.

בהתחשב בכל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את גובה התמורה שהוסכמה בין הצדדים מלכתחילה, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע בגין האיחור המשמעותי בהגשת התכניות, סך של 600 בתוספת הוצאות משפט בסך של 400 ₪.

הסכומים ישולמו לתובע תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.