ת"ק 48867-02-14 גוטליב נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ

לפניי תביעה להשבת סך של 16,791 ש"ח ששילמו התובעים לנתבעת עבור טיול מאורגן לאתיופיה. התובעים ביטלו את העסקה לאחר שגילו כי נסיעה לאתיופיה בגילם מצריכה חיסון הכרוך בסיכון שהם אינם מעוניינים ליטול, ושהנתבעת הפרה את חובתה לגלות להם מידע בדבר החיסון בעת שהתקשרו בעסקה.

העובדות והטענות

1.ביום 11.12.2013 הזמינו התובעים מהנתבעת טיול מאורגן לאתיופיה שתוכנן להתקיים מיום 18.1.2014 עד 1.2.2014 ושילמו בגינו סך כולל של 27,215 ש"ח. במועד הזמנת הטיול הייתה התובעת 1 בגיל 73 והתובע 2 בגיל 76. בטופס ההרשמה ציינו התובעים את גילם, אשר היה ידוע לנתבעת גם מהטעם שהתובעים השתתפו בשבעה טיולים שארגנה בעבר. בתנאי ההתקשרות שעליהם חתמו התובעים נקבע בין היתר כי ביטול ההזמנה במסגרת 29-15 ימי עסקים לפני תחילת הטיול יחייב בדמי ביטול בסך של 75% מהעלות. בפרטי הטיול שמפרסמת הנתבעת באתר האינטרנט שלה נכתב: "חיסונים: יש לפנות אל משרד הבריאות בטלפון [...] או למרכז בריאות למטייל בטלפון [...] מרכז שירותי בריאות כללית. קיימת דרישה להציג באתיופיה אישור על חיסונים" (נ/3). בתוכנית הטיול מיום 19.11.2013 צוין באותיות של קידוש לבנה ובהדגשת קו תחתי: "קיימת דרישה להציג באתיופיה אישור על חיסונים". הנתבעת טוענת כי כיתוב כזה הופיע גם בטופס ההרשמה לטיול. ברם בטופס שצורף לכתב התביעה ושעליו חתמו התובעים כיתוב זה מטושטש וחסר (נספח א'). הנתבעת טענה בדיון שהתובעים טשטשו את הכתוב בכוונה, אך היא לא היא צירפה טופס הרשמה המעיד על כך שהטשטוש אינו במקור. אומר כבר כאן כי אין בידי לקבל שהתובעים טשטשו את הכתוב, אולם קביעה זו אינה דרושה להכרעה.

2.אין חולק כי התובעים ידעו שעליהם להתחסן לפני הנסיעה לאתיופיה. לשם כך הם פנו (ביום 22.12.2013) למרפאת מטיילים בבית החולים לניאדו, שם נאמר להם, לטענתם, שנסיעה לאתיופיה תסכן את בריאותם שכן מחד גיסא האזור מוכה בקדחת צהובה שפרצה שם לאחרונה, ומאידך גיסא הם אינם יכולים לקבל חיסון למחלה זו מפאת גילם. הרופא הדגיש כי קבלת החיסון מסוכנת לבני 60 ומעלה ורמת הסיכון עולה משמעותית עם הגיל. התובעים לא הסתפקו בתשובה זו ופנו להתייעצות עם רופאה מומחית נוספת, וגם היא שללה מכל וכל את נסיעתם לאתיופיה. היא הציגה בפניהם את הוראות משרד הבריאות בנושא שרלוונטיות לקבוצת הגיל שלהם, שבהן נכתב לגבי חיסון מפני קדחת צהובה: "אזהרות: [...] בני 60 ומעלה שלא חוסנו נגד מחלה זו בעבר, גם ללא מחלות או תרופות הקשורות לדיכוי חיסוני. הם נמצאים בסיכון יתר לתופעות לוואי חמורות מהחיסון ומומלץ להציע להם לשקול לא לנסוע לאזורים אנדמיים לאור סיכונים אלו. אם הם עומדים על דעתם לצאת למדינה זו, יש לתת את החיסון ולתעד ברשומות המרפאה שניתנה המלצה 'לשקול לא לנסוע'" (נספח ח' לכתב התביעה).

3.לנוכח גילוי זה, ביום 30.12.2013 הודיעו התובעים לנתבעת על ביטול העסקה, וביקשו לקבל החזר מלא של התשלומים ששילמו ולהמיר את הטיול לאתיופיה לטיול לסרי-לנקה (נספח ד' לכתב התביעה). התובעים שלחו מכתב נוסף ביום 5.1.2014 (נספח ה'). ביום 21.1.2014 השיבה הנתבעת כי תשיב להם את הכסף ששילמו בקיזוז דמי ביטול בסך של 4,970 דולר (נספח ו'). ביום 2.2.2014 השיבו התובעים כי הם עומדים על החזר מלא (נספח ז'). ביום 2.3.2014 זיכתה הנתבעת את התובעים בסך של 10,424 ש"ח. יתרת החוב עמדה על 16,791 ש"ח. מכאן התביעה שלפניי.

4.הנתבעת סבורה כי פעלה כדין כשסירבה להשיב לתובעים את מלוא הסכום. לטענתה, בטופס ההרשמה לטיול צוין במפורש כי נדרשים חיסונים כתנאי לכניסה לאתיופיה, והתובעים ידעו זאת. הנתבעת טוענת כי חל עליה איסור לתת ייעוץ רפואי בנושא חיסונים, ועל כן היא מפנה את הנרשמים למרפאות מטיילים הפזורות ברחבי הארץ לצורך קבלת ייעוץ רפואי. בכך, לשיטתה, היא יוצאת ידי חובתה באשר לחובת הגילוי המוטלת עליה בנושא זה. הנתבעת מסבירה כי אין לה הידע והמומחיות לדעת מראש על מניעה רפואית או אחרת שעלולה ליצור סיכון רפואי אצל אדם הנרשם לטיול, ועל כן אין מקום להטיל עליה חובה לגלות מידע בנושא זה. על כן תובע שנרשם לטיול נדרש לברר קודם במרפאת מטיילים אם יש מניעה רפואית שיירשם. כך נוהגות גם חברות תיירות אחרות (נ/3). הנתבעת מוסיפה כי לא נתקלה בעבר בנוסע שסירב לטוס לאתיופיה מהטעם שהוא נמצא בקבוצת סיכון לקבל חיסון, וכי בטיול האחרון נסעו עשרות נוסעים מעל גיל 60, ואף לא אחד מהם ביקש לבטל את הטיול מהטעם שלא חוסן (נ/4). משכך טוענת הנתבעת כי לא הפרה את חובת הגילוי כלפי התובעים. לבסוף טוענת הנתבעת כי היה על התובעים להקטין את נזקם באמצעות רכישת ביטוח נסיעות לחו"ל.

דיון והכרעה

5.סעיף 12ג לחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976 מסמיך את שר התיירות, לאחר התייעצות עם הממונה על הגנת הצרכן, לקבוע בתקנות חובה על נותן שירותי סוכנות נסיעות (כהגדרתם בסעיף 1 לחוק זה) לגלות מידע בכל עניין הנוגע לשירותים שהוא נותן, ולקבוע מהו עניין מהותי שהפרת חובת גילוי לגביו מגבשת עברה פלילית (לפי סעיף 13(ה) לאותו חוק). מכוח סעיף זה ומכוח סעיף 24 לחוק, המסמיך את השר להתקין תקנות הנוגעות לביצועו, הותקנו תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003. תקנה 2 לתקנות אלו קובעת כי סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור שהיא מוכרת מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת החבילה. תקנה 3 קובעת כי פרטי המידע שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם לפי תקנה 2 הם, בין היתר "מידע שבידי סוכנות הנסיעות שקרוב לוודאי להניח שלו ידע אותו הלקוח היה נמנע מרכישת חבילת התיור" (תקנה 3(3)(ג)), וכן "מידע שנותנות הרשויות בישראל לסוכנויות נסיעות על מדינות יעד מסוכנות או על דרישות לחיסונים" (תקנה 3(3)(ד)). המידע שנכלל בחלופות אלו הוא מידע מהותי שהפרת חובה הגילוי לגביו מגבשת עברה פלילית (תקנה 4). תקנות אלו "מהוות קונקרטיזציה של חובת הגילוי הנאות המוטלות על סוכני נסיעות". אלה מחויבים "לא רק שלא להטעות את [לקוחותיהם], אלא אף מוטלת [עליהם] חובת גילוי אקטיבי של פרטים מהותיים בעסקה ושל פגמים הידועים [להם] בשירותם אותם [הם משווקים] (כפי שעולה מן העקרונות הכלליים של דיני החוזים, כמו גם מדיני הגנת הצרכן)" (רע"א 8213/13 מרגלית ד.נ.ל בע"מ נ' זמליאק, פסקה 11 (16.1.2014)).

6.השאלה העומדת להכרעה בתיק זה היא אם היה על הנתבעת לגלות לתובעים בגילוי נאות את המלצת משרד הבריאות לקבל חיסון נגד קדחת צהובה ואת הסיכון הרפואי הטמון בקבלתו לאנשים שגילם מעל 60. ראשית יש לבחון אם אכן הוכח שקיים סיכון כזה. התשובה על כך חיובית. הדבר עולה מה"תדריך למרפאות יוצאים לחו"ל – עדכון 2013" שמפרסם האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות. בתדריך זה מצוין כי מומלץ לקבל חיסון מפני המחלה, וכי קיים סיכון לתופעות לוואי לאנשים מבוגרים מעל גיל 60 (החלק הרלוונטי מהתדריך צורף כנספח ח' לכתב התביעה; להלן – "תדריך למרפאות יוצאים לחו"ל"). התובעים לא הסתפקו בכך והגישו חוות דעת מומחה למחלות זיהומיות, פרופ' מיכאל גלעדי, אשר חיווה דעתו כי קדחת צהובה היא מחלה ויראלית שעוברת בעקיצת יתוש. היא קיימת במדינות מסוימות באפריקה ובדרום אמריקה. זו מחלה מסוכנת העלולה לפגוע באיברים רבים ואף לגרום למוות. כ-15% מהמקרים מתקדמים לשלב הטוקסי המתבטא בצהבת, דימומים מאברים שונים, הפרעה קשה בכבד, הפרעות בקרישת הדם ואי ספקית כליות. כ-50% מחולים אלה ימותו. החיסון נגד קדחת צהובה הוא יעיל, אך כרוך בו סיכון להסתבכות נוירולוגית בשיעור של 0.8 לכל 100,000 (אחד מתוך 80,000 מחוסנים). מעל גיל 70 הסיכון עולה פי שלושה (אחד לכל 26,666 מחוסנים). הסיכון לסיבוך הפוגע באברים פנימיים הוא 0.4 לכל 100,000 (אחד לכל 40,000 מחוסנים), אולם מעל גיל 60 הוא גבוה פי שש (אחד לכל 6,666 מחוסנים). בסיכום חוות הדעת נכתב: