ת"ק 48852-05-15 טאוב נ' F.X פיתוח תוכנה

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 3,000 ₪ עבור פיצוי וכן תבע להורות על הפסקת התשלומים לנתבעת ולהשיב לו את הכספים שנגבו ממנו, לטענתו, שלא כדין.

יצויין כי בשלב בו התקיים הדיון, שילם התובע את מלוא תשלומיו לנתבעת, וסה"כ שילם לה 3,576 ₪.

אין בין הצדדים מחלוקת כי ההתקשרות ביניהם, לרכישת תוכנה, היתה למשך של שנתיים וכי לאחר כ-13 חודשים, ביקש התובע להפסיק את ההתקשרות. אין גם מחלוקת כי הנתבעת הסכימה לבקשתו, אולם דרשה כי במקום לשלם את העלות המוזלת של השירות, בסך של 149 ₪ לחודש, עלות נמוכה לה זכה היות והתקשר לתקופה ארוכה, ישלם התובע את העלות הרגילה, ללא ההנחה, בסך של 219 ש"ח. התובע סרב להצעה והגיש תביעתו.

לטענת התובע, על פי חוק הגנת הצרכן, הינו רשאי לבקש את הפסקת השירות ואילו לפי הנתבעת, העיסקה נשוא התובענה נופלת תחת סעיף 6(7) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עיסקה) תשע"א 2010 וסעיף 14 ג (ד)(5) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א 1981. כמו כן הפנתה הנתבעת לתקנון הרכישה.

דיון והכרעה:

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את הצדדים , מצאתי כי דין טענות התובע להידחות.

1. הממכר נשוא התובענה הינו תוכנה הממליצה באלו מניות להשקיע. תוכנה זו נכללת, כפי שטענה הנתבעת , תחת תקנה 6 (א) (8) לתקנות הגנת הצרכן . לעניין זה הפנתה הנתבעת לת"ק (הרצליה) 1929 -03-12 צ'ירי נגד בן חורין, שם נקבע כי " אמנם, אין מחלוקת בין הצדדים כי אריזה של ממש לא הייתה בענייננו, שכן התוכנה הותקנה באמצעות האינטרנט. אלא שסבורני, כי יש לראות בעצם התקנתה של התוכנה במחשב התובעת כפתיחת אריזתה של התוכנה ותחילת שימוש בה. ברי, כי תוכנה הינה במהותה דבר הניתן לשעתוק או לשכפול ממחשב למחשב, במיוחד משניתן לתובעת קוד אישי לצורך הפעלתה".

2. לא מצאתי כל סעיף אחר בחוק הגנת הצרכן ממנו ניתן ללמוד כי לתובע הזכות לבטל בכל עת עיסקה מהסוג בה התקשר עם הנתבעת וכן לא מצאתי לקבל את עמדתו כי המימכר אינו נופל תחת הגדרת תקנה 6(א)(8) אלא את עמדת הנתבעת, גם מנימוקי פסק דין בן חורין שצויין לעיל.