ת"ק 48792-07-14 חידרי נ' לביטוח בע"מ ואח'

בתאריך 30.10.2013 פגע רכב הנהוג על ידי הנתבע 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 1, ברכבו של התובע, שהיה נהוג באותה עת על ידי אחיו, חיאדרי וואפיק.

בעקבות התאונה, נגרמו לרכב התובע נזקים המסתכמים, על פי חוות דעת שמאי מטעמו, ב- 33,220 ₪. כמו כן העריך השמאי את ירידת הערך שנגרמה לרכב בעקבות התאונה ב- 1.25% משווי הרכב, היינו ב- 2,294 ₪. שכר טרחת השמאי הועמד על 2,000 ₪ כולל מע"מ.

הנתבעת הודתה באחריות מבוטחה לקרות התאונה, ושילמה לתובע סך של 24,370 ₪, סכום שאינו שנוי במחלוקת.

הנתבעת הפחיתה מהסכום הנדרש סך של 7,858 ₪ בטענה שניתן היה להחליף כנף קדמי חליפי ולא מקורי. כן הפחיתה הנתבעת 15% מדרישת הפיצוי, בגין אשם תורם, ומשכר טרחת השמאי הפחיתה 800 ₪.

תביעת ההפרשים הועמדה על 12,958 ₪.

לכתב התביעה צירף התובע אישור מחברת דגש – ספקית חלקי חילוף, המאשר כי כנף קדמי לרכב הוזמן דרכה בחודש נובמבר, וכי באותו מועד לא היה בנמצא כנף חליפי.

הכתוב במסמך לא נסתר, והוא נתמך בחוות דעת השמאי, שאף היא לא נסתרה. לפיכך, לא היה כל מקום להפחית מהסכום ששולם לתובע סך של 7,858 ₪ בטענה שניתן היה להסתפק בחלק חליפי.

לטענת הנתבעת, אף שלנתבע היה תמרור תן זכות קדימה, מאחר שלתובע היה שדה ראייה בלתי מוגבל, יכול היה למנוע את התאונה, לו היה נוהג בזהירות. בנוסף, לטענתה, מקובל להפחית סך של 15% אשם תורם בגין תאונה שאירעה בצומת.

לאחר ששמעתי את עדויותיהם של הנהגים, ולאחר שעיינתי בתמונות מוקדי הנזק, ובתמונות ממקום התאונה, שוכנעתי כי התאונה אירעה בשל רשלנותו של הנתבע, אשר לא ציית לתמרור תן זכות קדימה. מהזווית בה עמדו כלי הרכב בעת המפגש ביניהם, נראה כי נהג התובע לא יכול היה למנוע את התאונה, ולפיכך אין לייחס לו אשם תורם כלשהו לקרות התאונה.

אף שהתאונה אירעה בצומת, בנסיבות המקרה לא היה מקום להפחית מסכום הנזק סך של 15% או כל סכום אחר בגין אשם תורם.