תמיר ואח' נ' השטיח המעופף בע"מ ואח'

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.התובעים יצאו לחופשה למדינת טורקיה חרף אזהרות המסע למדינה זו. הנסיעה התקיימה בחודש יולי כאשר באותה עת ישראל היתה בעיצומו של מבצע צוק איתן ולאחר שנשיא טורקיה נאם נאום תקיף וחריף נגד מדינת ישראל (להלן: נאום ארדואן), שהעלה את החשש לנסוע למדינה זו.

הטיסה חזרה לישראל מטורקיה בוטלה והתובעים וילדיהם הוטסו לאתונה ורק לאחר המתנה ממושכת הגיעו לישראל.

השאלה העומדת לדיון האם בנסיבות המקרה זכאים התובעים לפיצוי, ואם כן – מי הגורם שעליו לשלם את הפיצוי: האם מארגן החופשה או סוכן הנסיעות?

2.התובעים עתרו לפיצוי בסך 20,000 שקל, החזר מלוא סכום התמורה ששולמה ופיצוי נוסף בגין עוגמת נפש. בכתב התביעה נטען כי כשבועיים וחצי לפני מועד הטיסה המתוכנן, ומיד לאחר נאום ארדואן ביקשה לבטל את הטיסה, או אז נמסר לה כי לא תוכל לקבל החזר בגין התמורה ששולמה וגם לא התאפשר לה לדחות את מועד נסיעתה או לשנות את יעד הטיסה. בנסיבות אלה, בחרו התובעים לצאת כמתוכנן עם ארבעת ילדיהם לחופשה זו, מבחינתה "בלית ברירה" ובשים לב לסכום החופשה אשר התובעים עמלו זמן רב כדי לחסוך.

התובעת מתארת כי ביום המתוכנן לחזרה ארצה, וללא כל התראה מוקדמת נתקלו התובעים בהוראה כי אין טיסות ו"השמיים סגורים", בשל כך נאלצו לשלם על שהות ללילה נוסף על חשבונם האישי בתשלום של 270 דולר. זמן קצר לאחר מכן הגיעה הודעה כי נערך מבצע חילוץ של אזרחי ישראל הנמצאים בטורקיה יועברו לאתונה, אשר משם יוחזרו לארץ.

התובעים הלינו על כך שהמתינו בשדה התעופה באתונה במשך כ-27 שעות עד למועד הטיסה המתוכנן ארצה כאשר בכל אותו זמן לא התייצב במקום נציג מטעם הנתבעת, כדי לעדכן או לסייע להם בדבר.

3. הנתבעת טענה כי אזהרות מסע ליעד הנסיעה קיימות מזה חודשים רבים, וכל המזמין חבילת נופש ליעד זה הינו על אחריותו, וכי הכלל הינו שכל עוד משרד החוץ מתיר נסיעה למדינה מסוימת אין על הנתבעת רובצת האחריות לביטחון הנוסעים.

עוד טענה הנתבעת, כי במועד החזרה המתוכנן התקיימה ישיבת חירום בהוראות המדינה, עם כלל גורמי התיירות שבסופה הוחלט על השבת כל הישראלים הנופשים במדינת טורקיה להשבתם לישראל. בנסיבות אלו, חוסר וודאותה של מדינת ישראל בתחום האווירי כחלק מסגירת נתב''ג והקושי השורר למצוא טיסה חלופית אשר תסכים לבצע טיסה ישירה לישראל, התבטלה שעת הטיסה המקורית של התובעים והוחלף היעד לאתונה.

הנתבעת הדגישה שלא היתה צד לבחירת יעד הנסיעה ואינה במערכת היחסים שבין התובעים לחברת השטיח המעופף.

4.הנתבעת הגישה הודעת צד ג' לחברת מונה טורס, היא סוכנות הנסיעות דרכה הוזמנה החופשה (להלן: סוכנות הנסיעות).

סוכנות נסיעות טוענת בכתב הגנה (שהוגש במועד הדיון וסומן צג/1) כי כל טענה לביטול בעילת מצב בטחוני אין של ממש מכיוון שאזהרת המסע היתה קיימת במועד ביצוע הזמנת החופשה, כבר תקופה ממושכת. ובכל מקרה סוכנות הנסיעות איננה אחראית לבחירת מקום החופשה, אלא תפקידה הוא בביצוע הזמנות עבור לקוחותיה בהתאם לבקשתם, ועריכת בדיקה כדי לוודא שהזמנותיהם אושרו על ידי ספק החופשה, כאן הנתבעת.

לגישת סוכנות הנסיעות, מי שאמון על היחסים עם הנופשים בזמן שהותם בחופשה הינה נציגי ספק החבילה – הנתבעת.

דיון והכרעה

5.בהתאם לסעיף לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: החוק), החובה לתת שירותי סיוע מוטלת על מפעיל טיסה או מארגן טיסה, כאשר מפעיל טיסה מוגדר כמי שהנפיק את כרטיס הטיסה. בעדות הנתבעת הובהר כי היא זו שהנפיקה את כרטיסי הטיסה ועל כן יש לראות בה משום מפעיל הטיסה.

על כן, על הנתבעת היתה מוטלת החובה לספק לתובעים וילדיהם שירותי סיוע, כאשר אין כל חריג לחובה זו. זאת, בשונה מהחובה לפיצוי כספי על פי התוספת לחוק, ממנה פטורה הנתבעת במקרה שבו חל החריג שבסעיף 6(ה) לחוק, כאשר הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו של מפעיל הטיסה, כפי שהיה במקרה דנן.

6.הנתבעת לא הביאה לעדות את הנציג מטעמה שהיה אמור ללוות את הנופשים ולהיות איש הקשר שלהם במקום הנופש ו/או בשדה התעופה בתורכיה. אמנם, מקובלת עליי טענת הנתבעת שמדובר היה באותה עת באלפי נופשים והנציג לא יכול היה לטפל בכל אחד מהם באופן אישי ואולם, אין בכך כדי להוות מניעה מזימונו לבית המשפט על מנת להבהיר את נסיבות האירוע, את מה שהתרחש במלון ובשדה התעופה בתורכיה והכל על מנת לקבוע אם הנתבעת פעלה – עד לצאת הטיסה מתורכיה לאתונה - בהתאם לחובותיה על פי החוק. הימנעות הנתבעת מזימון עד מטעמה שיוכל לשפוך אור על האירועים פועלת לחובתה.

אני מקבלת באופן מלא את תיאור התובעת של האירועים ושל הנסיבות שהובילו לחוסר הוודאות באשר למועד עזיבת המלון, למועד הטיסה חזרה לארץ, לבלגן ולהעדר המידע שהביאו אותה לכלל החלטה להזמין ולשלם עבור חדר במלון ליממה נוספת על מנת שלא לעמוד בפני שוקת שבורה בלא מקום לינה, באם ייאלצו לשהות לילה נוסף בתורכיה. בנסיבות קבלת ההחלטה לעשות כן, החלטת התובעת – שנמצאת בארץ זרה, אפילו עוינת באותה עת – הינה סבירה. לפיכך, התובעים זכאים להחזר מהנתבעת בגין הוצאות אלה שכן בהתאם לחוק, מוטל היה על הנתבעת לספק שרותי לינה, אוכל ותקשורת שהם פועל יוצא מהעיכוב ודחיית הטיסה חזרה לישראל.