בריסקין ואח' נ' האופרה אירועים

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

פסק הדין ניתן בדיון מיום 04.09.17, משלא הוגש כתב הגנה ולא התייצבה הנתבעת לדיון, ולאחר שהתובעים הצהירו כי תביעתם תביעת אמת היא, וביקשו לפסוק את מלוא סכום התביעה.

יובהר כי בתיק בית המשפט נסרק אישור מסירה, ממנו עולה כי הנתבעת קיבלה את כתב התביעה ביום 08.08.17, ואולם לא הוגש כתב הגנה, והנתבעת אף לא התייצבה לדיון.

בבקשתו טוען נציג הנתבעת כי לא התייצב לדיון שכן קיבל לידיו את כתב התביעה בלבד, ללא הזמנה לדין ומועד הדיון. עוד נטען, כי מאחר שכתב התביעה נמסר לו בתקופת הפגרה, נערך להגשת כתב ההגנה 15 יום לאחר תום מועד הפגרה, ועל כן הגישו ביום 26.9.17.

כן נטען, כי כתב ההגנה שהוגש מלמד על הגנה טובה כנגד התובעים, ולפיכך ביקש נציג הנתבעת ליתן לנתבעת יומה בבית המשפט.

הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט לבחון בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, ייתן דעתו לשני שיקולים - הסיבה לאי ההתייצבות לדיון וסיכויי ההגנה של מבקש הביטול (רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ).

עיון בתיק מלמד, אשר לטעם לאי ההתייצבות, כי ההזמנה נשלחה לנתבעת, אולם לא נדרשה על ידה.

אשר לאי הגשת כתב ההגנה במועד, הרי שנציג הנתבעת קיבל לידיו את כתב התביעה ביום 08.08.17, במועד פגרת בית המשפט, ולדבריו נערך להגשת כתב ההגנה 15 יום לאחר הפגרה. תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 אכן מורה כי תקופת הפגרה לא תובא במנין הימים, ואולם בכך אין הסבר מדוע בכל זאת הוגש כתב ההגנה באיחור, למעלה מ-15 ימים לאחר תום הפגרה.

עם זאת, מכלול הנסיבות, ובהן טענות ההגנה, מביאות למסקנה כי יש להעדיף את בירור התביעה לגופה.

עוד יצויין, כי לטענת נציג הנתבעת, לא קיים גוף משפטי בשם "האופרה ארועים". עם זאת, מגיש הבקשה וכתב ההגנה, הטוען כי הוא בעלי הנתבעת, חתם על כתב ההגנה וכן על הבקשה, בחותמת ובה שם הנתבעת ממש.