ת"ק 48445-05-17 יוסיפוף נ' יצחק ואח'

לפניי תביעה במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעים בסכום של 11,085 ₪.

עסקינן בתאונת דרכים, כאשר אין חולק כי התרחש מגע בין רכב התובע לרכב הנתבע 1, והמחלוקת נעוצה בשאלת האחריות להתרחשות התאונה.

לטענת התובע, עת בלם בפתאומיות בצומת נוכח חצייתו ללא עצירה של רכב אחר, לא שמר הנתבע 1 מרחק מספק ממנו, ופגע ברכבו במכוניתו של התובע.

מנגד טוען הנתבע 1 כי הוא כלל לא נסע בנתיב בו נסע התובע, אלא נהג בנתיב שמשמאל לתובע, וכי בשל התרחשות שארעה לפני התובע, סטה התובע אל נתיב נסיעתו של הנתבע 1 והתנגש בו.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהוצגו בפניי, ובכללן תמונות הפגיעה ברכבים, נמצא כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו, ולפיכך נדחית התביעה.

המעורבים בתאונה העידו באופן העולה בקנה אחד עם כתבי הטענות שלהם. אין חולק כי רכב התובע נפגע בחלק האחורי שמאלי, שעה שרכב הנתבע 1 נפגע בדופן הימני קדמי. מכאן, שהפגיעה אינה פרי תאונת חזית-אחור, וכי התרחשה סטייה של אחד הרכבים טרם הפגיעה.

בעוד שהנתבע 1 דבק בגרסתו כי נהג בנתיב משמאל לתובע, וכי התובע סטה אליו לפתע, באופן המתיישב עם הפגיעה ברכבים, אישר התובע בכנות בעדותו כי אינו זוכר במדויק את דרך התרחשות התאונה, וכי ייתכן שסטה מנתיבו.

אמנם ייתכן שכטענת התובע, בתאונות רבות מתרחשות סטיות זעירות, כהרף עין, ואולם במקרה זה, כאשר התובע למעשה אינו זוכר בודאות כיצד התרחשה התאונה, לא ניתן לשלול את גרסת הנתבע 1 לפיה התובע נסע בנתיב סמוך, וסטה לכיוונו בפתאומיות, כך שהנתבע 1 לא יכול היה לבלום, ואינו אחראי לתאונה.