ת"ק 48348-02-14 עבדאללה ואח' נ' ביטון ואח'

לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעים בתאונה מיום 05.10.14.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום התאונה נסע התובע בכביש דו סטרי, כשלפתע רכב הנתבע 1 (להלן: הנתבע) סטה לעברו מן הנתיב הנגדי, פגע בו וגרם לנזקיו.

הנתבעים מצדם טענו בכתב הגנתם כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, תוך התעלמות מוחלטת של התובעים מאופן התרחשות התאונה הידועה להם. לטענת הנתבעים, התאונה נגרמה כתוצאה מכך שמונית (להלן: המונית) יצאה מחניה בימין הדרך בנסיעה לאחור ופגעה ברכב הנתבע. כתוצאה מכך נהדף רכב הנתבע לנתיב הנגדי ופגע ברכב התובעים אשר נסע מולו.

בדיון שנערך העידו התובע 2, מר יוסף עבדאללה (להלן: התובע) וכן הנתבע 1, מר בן אור ביטון (להלן: הנתבע). לבית המשפט הוגשו מסמכים שונים, בהם הודעת התובע במשטרה (סומנה נ/1) ותמונות הרכבים לאחר התאונה (סומנו נ/2-נ/6).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו לי ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ואת טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי על הנתבע מוטלת אחריות בשיעור של 15% לקרות התאונה, הכל כמבואר להלן.

בדיון שנערך העיד התובע, באופן דומה לאמור בכתב התביעה, כי הנתבע "בא ממול סטה מהנתיב שלו ונכנס בי" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורה 16). התובע טען כי המונית יצאה מן החניה, הנתבע נבהל וסטה לנתיב שלו, אך טען כי המונית לא פגעה כלל ברכב הנתבע (עמוד 2 לפרוטוקול, שורה 22).