הורנשטיין נ' בקשיץ ואח'

לפני תביעה כספית ע"ס 8,671 ש"ח בגין נזקים ברכב בבעלות התובע.

אין מחלוקת כי עת רכבו של התובע חנה בחניה במקביל למדרכה, הנתבע החנה את רכבו לפני רכב התובע ופגע עם וו הגרירה המוצב בחלקו האחורי של הרכב בחלק הקדמי של רכב התובע.

המחלוקת הינה על היקף הנזק.

התובע צרף לתביעתו חוו"ד של שמאי אשר בדק את הרכב בסמוך לאחר התאונה ושם את הנזק ברכב התובע. התובע טוען כי כל הנזק בחוות הדעת נגרם בתאונה הנדונה ועל הנתבעים לשאת בו.

לציין כי התובע לא נכח בעת אירוע התאונה אלא הבחין בוו הגרירה צמוד לחלק הקדמי של רכבו וצילם תמונות – ת/1.

הנתבע מצידו וכאמור, מאשר שוו הגרירה של רכבו פגע ברכב התובע, אולם לשיטתו מדובר בפגיעה קלה מאוד שהוא עצמו לא הבחין בה בזמן אמת אלא רק לאחר שנקרא למקום. לכן, לשיטתו, עיקר הנזקים בחוות הדעת קדמו לתאונה.

שמעתי את הנהגים, עיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם וכן בתמונות שצילם התובע במקום (ת/1) ובתמונות שצילם השמאי שבדק את רכב התובע (ת/2).

בתמונות ת/1 נראה כי וו הגרירה של רכב הנתבעים צמוד ללוחית הרישוי הקדמית ברכב התובע. מתיאור הנתבע את מהלך הכניסה לחניה, לא נוצר מגע כלשהו בין כלי הרכב, למעט המגע בין וו הגרירה ללוחית הרישוי. עם זאת, בתמונות ת/2 נראים נזקי פח לא מעטים בכנפי הרכב, שמיקומם אינו מתיישב עם תאור התאונה, גם אם לא מקבלים את גרסת הנתבע לתאונה באופן מלא, וכן נראים נזקים ישנים (כגון קילופי צבע). כך גם נראה נזק פח במכסה המנוע אשר ממבנה כלי הרכב המעורבים וגובהם וכן מוקדי המגע, לא יתכן שנגרם בתאונה. כמו כן, מחווה"ד ות/2 עולה כי בוצע תיקון צבע נרחב בחלק הקדמי של הרכב (כנפיים, טמבון ומכסה מנוע) מבלי שפורט מדוע נדרש תיקון כה נרחב בהקשר התאונה הנדונה.

לציין כי רכב התובע הינו רכב שנת יצור 2004 והתובע אישר בעדותו כי היו לו פגיעות קודמות וכי גם הטמבון הקדמי היה משוחרר טרם התאונה.