פליישמן נ' פלח

לפני תביעה על סך 10,000 ₪.

בכתב התביעה טוענת התובעת שהזמינה מהנתבע שני ארונות. התובעת ביקשה לערוך שינוי בתכנית המקורית, הנתבע ביקש שתאשר תכנית עבודה אחרת, ובסופו של דבר ביצע את העבודה שלא על פי התכנית שאושרה ולא עמד בלוח הזמנים שנקבע (ואשר היה חשוב לתובעת לרגל אירוע חנוכת בית).

הנתבע לא הגיש כתב הגנה אולם ביקש לפרוס טענותיו בעל פה במעמד הדיון.

בדיון נטען על ידי הנתבע ועל ידי העד מטעמו (מי שהיה בקשר עם התובעת וביצע את העבודה בפועל) כי התובעת אישרה את תכנית העבודה (ושלל את טענתה כי אולצה לאשר תכנית שלא הבינה) וכי העבודה הושלמה ומוכנה עבור התובעת, שתקבלה.

התובעת חזרה על הטענה כי הנתבע שינה את התכניות ואילץ אותה לאשר מסמכים שלא הבינה את תכנם, וכי הנתבע אמר לה שלא יוכל להשלים את העבודה בזמן.

לתיק בית המשפט הוגשו ראיות על ידי שני הצדדים.

הנתבע הציג העתק מההזמנה (מס' 611) ובה שרטוט כללי של הרהיט שהוזמן ("ארונות לבובות") וציון כי המוצר ייבנה "לפי תכנית שתאושר על ידי הלקוחה". ההזמנה נחתמה ביום 26.3.17 וצוין בה כי סיום העבודה יהיה עד ליום 3.5.17. במועד עריכת ההזמנה שילמה התובעת סך 4,370 ₪ (קבלה 164).