כנפו נ' סוכני ביטוח

התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה כספית ע"ס של 33,500 ₪ .

בכתב התביעה טען התובע כי הנתבעת התעשרה על חשבונו של התובע בכך שדיירי הבניין בו לצדדים נכסים, הסכימו לשלם לתובע סך של 5,000 ₪, כל אחד, לצורך ביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין.

התובע טען כי ההסכמה ניתנה בשנת 2012 במהלך אסיפת דיירים ואכן בשנת 2014 ניתן היתר להתחלת ההליך.

התובע טען כי השקיע שעות רבות בפרויקט אולם למרות זאת, לא שילמה הנתבעת את שכרו , בניגוד למוסכם. לאור זאת, תובע התובע את שכרו בסך של 5,000 ₪ , 28,000 ₪ עבור השבחה ועוגמת נפש וסך של 500 ₪ עבור הוצאות משפטיות.

הנתבעת, בכתב הגנתה, הכחישה את טענות התובע כי את הפעולות שעשה התובע, עשה לטובתו ומבלי שהתבקש על ידי הנתבעת לעשות כן. הנתבעת טענה כי לא התחייבה לשלם לתובע תשלום כלשהו, גם אם ייצא הפרויקט לפועל. הנתבעת ציינה כי עורכת דין מטעם התובע פנתה אליה בעבר, וגם לה נאמר כי מעולם לא היתה התחייבות לשלם לתובע תשלום כלשהו .

דיון והכרעה:

1. לאחר ששמעתי את הצדדים שהופיעו בפני ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהציגו הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להידחות.

2. התובע לא צרף כל מסמך בכתב ממנו ניתן ללמוד בדבר התחייבותה של הנתבעת לשלם לו עבור פועלו. גם פרוטוקול אסיפת הדיירים לא צורף, ולא ניתן ללמוד האם היתה הנתבעת שותפה להסכמת הדיירים, אם כלל היתה כזו.

3. למעשה, כעולה מדברי הצדדים בדיון, מודה התובע כי הנתבעת התנגדה לפרויקט (עמוד 2 שורה 23) . כאשר נשאל התובע, על ידי בית המשפט, כיצד ניתן להסיק כי הנתבעת הסכימה לשלם לתובע את שכרו, אם בכלל התנגדה לפרויקט, השיב כי הדבר נאמר לעורכת הדין מטעמו, טלפונית.

4. כזכור, הנתבעת טענה כבר בכתב ההגנה כי הודיעה גם לעורכת הדין מטעם התובע כי לא נתנה את הסכמתה לתשלום. אם אכן הסכימה הנתבעת לשלם בפני עורכת הדין מטעמו של התובע, לא ברור מדוע האחרונה לא הובאה לעדות ומשלא הובאה לעדות, הרי שאי הבאתה תשמש כנגדו של התובע.