ת"ק 48161-03-15 סטי נ' קלאסיק

1.לפני בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן כנגד הנתבע ביום 27.1.16. התובע, מתנגד לבקשה.

רקע לבקשה

2.ביום 27.1.16 ניתן בבית משפט זה פסק דין בהיעדר התייצבות מצד הנתבע. במסגרת פסק הדין נאמר כי אין התייצבות מטעם הנתבע על אף שמעיון בתיק קיימת מסירה כדין של הזימון לדיון לנתבע.

3.מכתבי הטענות ומהדיון בבית המשפט עולה, כי מדובר בתביעה לפיה התובע רכש נעליים מהנתבע וכי הנתבע סירב להחזיר כסף כנגד הנעליים. בתחילה טען הנתבע, כי אין החזר כספי בעת ספירת מלאי ולאחר מכן טען והתבצר בטיעון לפיו התובע נעל את הנעליים ולכן אין מקום להחזיר נעליים משומשות. שכן לטענתו התובע נעל את הנעליים ויצא מהחנות.

4.אי לכך הגיש התובע תביעה קטנה כנגד הנתבע על סך 750 ₪. הזימון לדיון בוצע כהלכה ויש אישור מסירה כנדרש. ביום הדיון כתב הנתבע בכתב ידו פתק לבית המשפט, שבו כתב, כי בגלל מצבו הבריאותי הוא לא יכול להגיע וכי לפני ארבעה חודשים פשט רגל ומסר את החנות למישהו אחר וכי העסק סגור.

 דיון והכרעה 

5.לבימ"ש קנויה סמכות לבטל החלטה או פסק דין שניתנו על פי צד אחד, וזאת לאור האמור, בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הקובעת כי:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

6.תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 קובעת, כי ניתן לבטל פסק דין, אם הבקשה הוגשה בתוך 7 ימים: