תנעמי נ' ימין ואח'

זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 28.1.13 שבה היו מעורבים רכב התובעת, רכב הנתבעת מס' 1 המבוטח בנתבעת 2.

התובעת עותרת לסכום של 4,146 ₪ שמורכב מנזק לרכב 3,586 ₪ ושכ"ט שמאי 560 ₪.

הדיון בתיק זה החל אצל השופטת טלמור ביום 29.3.15 אך בשלב מסוים אחרי שמיעת עדותה של התובעת, מסיבות אשר פורטו בהחלטתה, השופטת ראתה לנכון לפסול את עצמה והדיון התחדש בפניי ב-6.7.15.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יחדש את הדיון מתחילת עדותה של הנתבעת ובית המשפט ייתן פסק דין על בסיס כל החומר בתיק.

התובעת מסרה לבית המשפט שנסעה בכביש 557, הגיעה לצומת תוך כדי פנייה ימינה ואז:

"הגיעה הנתבעת... מצד שמאל שלי מכיוון אזור התעשייה שנמצא בצד שמאל כיוון נסיעתי והתחילה לחצות את הצומת ופשוט חתכה את נתיב הנסיעה שלי ומאחר שאני כבר הייתי בסטייה ימינה כיוון נסיעתי לצומת, היא פגעה בצד שמאל של הרכב שלי בצד של הגלגל השמאלי הקדמי שלה" (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 24-28).

גרסת הנתבעת הייתה שונה. היא אכן יצאה מאזור תעשייה בתל – מונד, השתלבה ימינה בתנועה וכוונתה הייתה לפנות ימינה והיא שמעה חבטה ברכב.

"לפני ששמעתי את החבטה, לא הבחנתי ברכב התובעת. היא באה מאחור. הרכב שלי קיבל מכה בצד בדלת... היה בצד ימין. אחיות שלי ישבו ברכב" (עמ' 10 שורות 8-10).

אחיותיה של הנתבעת גברת אסתר חסאן וגברת שרה נחשון אכן העידו בפניי. אם כי התרשמות בית המשפט היא שלא שמו לב באופן מיוחד למה שהתרחש בכביש.

בסיכומיו נציג חברת הביטוח טען שהתובעת לקחה את הסיבוב ברדיוס לא נכון והבחינה בנתבעת. לכן הייתה צריכה לעצור. כמו כן הנתבעות הסתמכו על פסק דין מבית משפט השלום בתל אביב תא"מ 35329-07-13 שבו חברת הפניקס תבעה את התובעת וחברת הביטוח שלה בתביעת שיבוב. לטענת הנתבעות בית המשפט דחה את גרסת התובעת בפניי. אולם יש לציין שתביעת חברת הביטוח נגד התובעת ומבטחיה בסופו של דבר נדחית על ידי כב' השופטת כאשר הגיעה למסקנה כי כל אחת מגרסאות הצדדים סבירה והגיונית באופן שאינו מאפשר העדפת גרסה אחת על פני אחרת (ראה סעיף 15 בפסק הדין).