ת"ק 48140-05-13 גרינברג נ' לבובסקי

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתביעה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

התביעה שלפניי עניינה נוגעת לשאלת חלקו של התובע בדמי התיווך שהתקבלו במשרד הנתבע בגין שתי עסקאות. בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב, וכל צד טען לחלוקת אחרת של עמלת התיווך.

התובע טען כי הוא זכאי למחצית (50%) מעמלת התיווך של הנתבע. הנתבע טען מנגד כי בעקבות שינוי בתפקידו של התובע, והפיכתו במהלך חודש נובמבר 2012 ממנהל המשרד, מנהל הסוכנים וסוכן בכיר לסוכן מן המניין, סוכם כי בשל השינוי המהותי בתפקיד, בעסקאות שהתובע יבצע לבד יקבל התובע 40% מעמלת המשרד, בעסקה שתבוצע בשותפות עם סוכן אחר - 20% מהעמלה ואם התובע יביא עסקה ולא יטפל בה - 10% מהעמלה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את העדויות, לרבות עדותה של מנהלת משרד הנתבע, וכן לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתבי הטענות ואת הראיות שבפניי, אני מוצאת לקבוע, מכוח הסמכות שניתנה לי, כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה ולחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 6,944 ₪ כולל מע"מ.

קביעתי זו מתבססת בעיקרה על כך שמצאתי לקבוע, לאחר שבחנתי ושקלתי את העדויות וטענות הצדדים, כי בתקופה הראשונה של עבודתו של התובע במשרד הנתבע סוכם עם התובע על תשלום עמלה בשיעור של 50% אם פעל עצמאית, ומחצית מכך אם פעל בשיתוף עם סוכן נוסף. מאז מונתה הגב' רז כמנהלת משרד ומנהלת הסוכנים אצל הנתבע, חלוקת העמלות הייתה 10% למנהלת המשרד, 40% בעסקאות בהן פועל הסוכן לבדו ו-20% כשהסוכן פעל בשיתוף עם סוכן נוסף.

לגבי העסקה הראשונה (בחודש דצמבר 2012) לאור עדותה של הגב' רז כי פעלה בעסקה, והסכמת הנתבע להעמיד את עמלתו של התובע בעסקה על 25%, אינני מוצאת כי יש לחייב את הנתבע בתשלום נוסף לתובע בגין עסקה זו.

לגבי העסקה השנייה (מחודש 02/13)- התובע, עליו הנטל, לא הניח בפניי תשתית ראייתית לכך שהוא פעל לבדו בעסקה, ומשעל פי הנטען בכתבי הטענות העסקה התנהלה בראשית חודש פברואר 2013 ונחתמה בחודש מרץ 2013 ואילו התובע סיים עבודתו במחצית חודש פברואר 2013, אינני מוצאת לקבוע כי התובע פעל לבדו בעסקה. עם זאת אני קובעת כי התובע היה זכאי בעסקה זו, לאחר ניכוי 10% מהעמלה למנהלת המשרד, למחצית מ-40% העמלה, היינו ל- 20% מסך העמלות שהתקבלו אצל הנתבע בגין אותה עסקה.סכום העמלות בגין העסקה, על פי האמור בכתב ההגנה, ומשהתובע לא הראה אחרת, עומד על סך של 34,720 ₪כולל מע"מ, והתובע זכאי לתשלום בסך של 6,944 ₪ בגין העסקה.

לא מצאתי לקבל את טענות הקיזוז שנטענו בכתב ההגנה.

לא הונחה בפניי תשתית ראייתית להוכחת טענות אלה, ומצאתי כי הטענה למתן הלוואה אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות והגיונם של דברים.

לאור כל האמור הנתבע ישלם לתובע סך של 6,944 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, וזאת בתוך 30 יום מהיום. על חשבון סכום זה יועבר לתובע הפיקדון בסך 5,000 ₪ שהופקד ע"י הנתבע בתיק על פי החלטת בית המשפט מיום 19.12.13 והנתבע ישלם את היתרה.