ת"ק 48133-02-14 יפרח נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

התובעת טוענת, כי בעקבות מקרה ביטוחי היא תבעה את הביטוח, כאשר אין מחלוקת לגבי האחריות, והתביעה הוגשה מאחר, שלא שולם כל הנזק שנגרם לתובעת ושכ"ט השמאי.

התובעת טוענת, כי חברת הביטוח טענה שדלת המטען לא הוחלפה, אלא רק תוקנה, ועל-כן איננה משפה אותה, ושכ"ט השמאי שולם לתובעת רק באופן חלקי.

הנתבעת 1 טוענת, כי שכר הטרחה של השמאי בסכום של 3,183 ₪ מנוגד לכלל של הקטנת הנזק, ובהתאם להבהרת המפקחת על הביטוח נקבע, כי שמאי רכב לא יקבע שכר שהוא למעלה מהסביר והמקובל, וצירפה פסקי דין התומכים בטענתה.

הנתבע 2 טוען, כי לגופו של עניין, הדלת אושרה להחלפה על ידי הנתבע 2, ולא היה זה באחריותו של הנתבע 2 להחליף את הדלת בפועל.

הנתבע 2 טוען, כי עברו כשלוש שנים מעת סיום תיקון הרכב במוסך המתקן, וייתכן מצב בו רכבה של התובעת היה מעורב בתאונה נוספת, ולעניין טענת הנתבעת 1 בנושא אי החלפת הדלת, הרי שטענה זו שגוייה ואינה מבוססת.

לעניין שכר הטרחה, טוען הנתבע 2, כי אינו מועסק על-ידי חברות ביטוח, ושכר טרחתו הינו שכר טרחת מומחה בשוק החופשי, והוא סיכם את שכר הטרחה עם התובעת אשר שילמה לו את שכרו, ואין לה להלין על כך, וכן מפנה לפסיקה התומכת בטענתו.

הנתבע 2 הגיש הודעת צד ג' כנגד המוסך אשר ביצע את תיקון הנזקים ברכב התובעת.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, אני קובעת, כי על הנתבעת 1 לשלם לתובעת את הסכום הנדרש בגין החלפת הדלת.

נציג הנתבעת 1 טען שהדלת תוקנה בלבד ולא הוחלפה, אולם הדלת הובאה בעצמה לבית-המשפט, וניתן להתרשם, הן מתמונות הצבע שהוצגו בפני בית-המשפט, והן מהדלת עצמה, שברכב התובעת הוחלפה הדלת לדלת אחרת.