ת"ק 48078-12-16 שושנה נ' פרץ

מונחת לפני תביעה קטנה ע"ס 10,000 ש"ח.

התובע והנתבע שכנים. בכתב התביעה נטען כי בין הצדים התנהל בעבר משפט בקשר לנזקי רטיבות שנבעו מנזילה שמקורה בפיצוץ צנרת בדירתו של הנתבע . בית המשפט מינה מומחה שקבע כי על הנתבע לבצע מספר תיקונים . ברם, הנתבע לא ביצע את התיקונים באופן יסודי והבעיה חוזרת. לאחרונה היה פיצוץ בצנרת והמים ירדו לבית של התובעת וגרמו נזק רב . התובעת נאלצה לצבוע את הדירה ושילמה 2,000 ש"ח.

לכתב התביעה לא צורפו מסמכים.

הנתבע טען להגנתו כי החליף את כל הצנרת בביתו . לגבי הפיצוץ האחרון הנתבע לא התעלם מהבעיה אך לא היה כדאי לבצע תיקון לפני שהקיר מתייבש. בהמשך הזמין בעל מקצוע שאמד את הנזק ב 750 ש"ח והתובעת הסכימה אך לאחר מכן שינתה את דעתה והחלה לדרוש 2,000 ש"ח.

שמעתי את הצדדים שחזור על טענותיהם והגישו שלושה מוצגים: התובעת הגישה תמונות שמצביעות על הנזק בדירתה , והצעת מחיר על סך של 3,250 ש"ח.

הנתבע הגיש הצעת מחיר ע"ס 877 ש"ח כולל מע"מ.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים , נחה דעתי כי בתיק זה לא סביר למנות מומחה שיאמוד את עלות הנזק. הפער בין שתי הצעות המחיר עומד על כ 2,500 ש"ח וזה פחות משכר טרחתו של מומחה סביר.

על כן , ראיתי שעל אף הקושי הכרוך בהכרעה על דרך האומדן, הרי שטובתם של שני הצדדים היא שבית המשפט יפסוק את הסכום שמגיע על דרך האומדן.

לאחר שבחנתי את התמונות ובהינתן שנטל ההוכחה על התובעת , אני מעריך את עלות התיקון של הנזקים בסך של 1,800 ש"ח.