דחיית טענה לאפלייה בשדה תעופה נוכח חסינות המוקנית לנתבעת ולעובדיה מכוח הוראת סעיף 19 לחוק הטיס

בפני תביעת התובעת לחיוב הנתבעת בפיצוי כספי ע"ס 30,900 ₪, בגין חיפוש שנערך על גופה וכבודתה של התובעת ובגין ליוויה על ידי איש ביטחון מטעם הנתבעת עד לעלייתה למטוס.

טענות התובעת:

1.התובעת הגיעה לשדה התעופה שוניפלד בגרמניה ביום 9.12.14 , בשעה 20:00 לערך, על מנת לטוס מגרמניה לישראל באמצעות מטוס הנתבעת. מועד המראת המטוס נקבע לשעה 22:00.

עם הגיעה של התובעת לשדה התעופה היא נחקרה ע"י 2 מאנשי הביטחון של הנתבעת ונערך לה חיפוש במזוודותיה בפומבי. כמו כן, נערך חיפוש על גופה של התובעת בחדר חיפוש ע"י נשות הביטחון של הנתבעת. התובעת הסירה את בגדיה עד לשלב בו סירבה להסיר את חזייתה ולהעבירה לבדיקה.

בתגובה לסירובה זה, הנתבעת השיבה לה את בגדיה והבהירה כי לא תוכל לעלות לטיסה.

בלית ברירה הסירה התובעת את חזייתה והיא הועברה לבדיקת נשות הביטחון של הנתבעת.

עם סיום הבדיקה הגופנית התלוותה אליה אשת ביטחון מטעם הנתבעת , וזאת עד לעלייתה למטוס.

אשת הביטחון מטעם הנתבעת לא התירה לתובעת לרכוש מוצרים בדיוטי פרי, וזאת חרף בקשת התובעת.

2.התובעת טוענת כי היא הושפלה והופלתה על ידי הנתבעת רק בשל היותה ממוצא ערבי, וזאת בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א- 2000. כמו כן, התרשלה בהתנהלותה כלפי התובעת, כאמור בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

טענות הנתבעת:

1.אנשי הביטחון של הנתבעת פעלו בעניינה של התובעת בהתאם לחוק הטיס (בטחון בתעופה אזרחית) התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק הטיס") ובהתאם לנהלים ולהנחיות כפי שמנחים אותם הגופים הרלבנטיים במדינת ישראל. אנשי הביטחון של הנתבעת פעלו במסגרת תפקידם ולשם שמירה על ביטחון הנוסעים.

2.נוכח המציאות רוויות האיומים הביטחוניים ולשם שמירה על ביטחון הנוסעים, גורמי הביטחון מחויבים בבדיקת כל חשד, ולו מזערי. בלתי סביר כי גורמי הביטחון ו/או חברות התעופה יחושו מאוימים מפני תביעות הנוסעים בשל בדיקות שנערכות מתוקף תפקידם.