ת"ק 48017-01-14 משרקי נ' בסילא

התובע, באמצעות בנו, המשמש לו מיופה כח, השכיר לנתבע נכס שהינו חנות בגודל 40 מ"ר בכפר ראמה, וזאת החל מיום 1.10.2012 ולמשך שנה. דמי השכירות בהתאם להסכם, עמדו על סך של 800 ₪ לחודש.

בתביעה זו מבקש התובע לחייב את הנתבע בתשלום הסך של 8,447 ₪ הכוללים דמי שכירות שלא שולמו למלוא התקופה, יתרת חוב בגין שימוש בחשמל (שני רכיבים אלו ביחד 6,447 ₪) וכן סך של 2,000 ש"ח בגין נזקים שנטען כי נותרו במושכר, בתום תקופת השכירות.

בכתב הגנתו, מודה הנתבע כי נותר חייב סך של 2,492 ₪ בגין צריכת חשמל, סכום אשר לטענתו, ביקש לשלם לתובע בתשלומים בשל קשיים כלכליים אך הלה סירב לקבל ממנו את התשלום ללא פרעון מלוא החוב הנטען, ומכחיש את שאר טענות התובע.

לטענתו, על אף האמור בהסכם השכירות, הוסכם בין הצדדים, לאור מצב המושכר בעת תחילת השכירות, כי בשלושת החודשים הראשונים ישולמו דמי שכירות של 700 ₪ בלבד, בשלושת החדשים הבאים, ישולם הסך של 750 ₪ לחודש ורק לאחר מכן, יעלו דמי השכירות לאלו הקבועים בחוזה.

הנתבע מוסיף וטוען כי שילם את דמי השכירות כסדרם עד למועד עזיבתו את הנכס ביום 25.8.13, חודש לפני תום תקופת השכירות. כמו כן ציין הנתבע כי אביו שילם לתובע, לאחר תום תקופת השכירות, סך של 2,000 ₪ וזאת לתשלום חוב דמי השכירות שנדרש על ידי התובע באותה העת בסך של 1,900 ₪ תוך שסוכם בין הצדדים כי 100 הש"ח הנותרים, יזקפו על חשבון חוב החשמל.

לאחר עיון במלוא המסמכים שצורפו הצדדים ושמיעת טיעוניהם בפני, סבורה אני כי התובע לא הוכיח תביעתו במלואה.

באשר לחוב דמי השכירות, מקבלת אני את טענת הנתבע כי בין הצדדים הוסכם שדמי השכירות יופחתו במעט בששת החודשים הראשונים לתקופת השכירות, והראיה כי במועד הוצאת הקבלות על ידי התובע בגין תקופה זו, קבלות שהוצאו רק בחודש 11/13 דהיינו לאחר תום תקופת השכירות, לא צוין בהן כי התשלום המופחת בששת החודשים הראשונים, הינו "על חשבון" דמי השכירות ולא צוין בהם דבר בדבר טענה לקיומה של הסכמה כי ההפרש ישולם בתום תקופת השכירות.

יתרה מכך, במכתב שהוצא ביום 4.8.13, נטען לקיום חוב דמי שכירות מחודש יוני 13 ואילך, ולא הועלתה כל טענה כי דמי השכירות בגין התקופה הקודמת, לא שולמו במלואם. דבר זה תומך בטענת הנתבע כי אכן היתה הסכמה בין הצדדים ביחס להפחתת דמי השכירות בששת החודשים הראשונים ודי בכך כדי להביא לדחיית תביעת התובע ביחס לחודשים אלו.

מחלוקת נוסף בין הצדדים הינה ביחס לתשלום דמי השכירות לחודש 9/13, מועד בו הנתבע טוען כי לא החזיק כלל במושכר ולפיכך, לטעמו, אינו חייב בתשלום דמי השכירות עבור תקופה זו.

לא מצאתי במסמכי הצדדים או בטיעון בפני תימוכין לטענת הנתבע כי הפסקת השכירות לפני תום השנה, נעשתה בהסכמת הצדדים ולפיכך, מחויב הנתבע בתשלום דמי השכירות עד לתום התקופה, דהיינו לרבות תשלום עבור חודש 9/13.

מכאן עולה כי יתרת חובו של הנתבע בגין דמי שכירות שלא שולמו במלואם מחודש 6/13 ואילך, עומד על סך כולל של 2,700 ₪. מתוך סכום זה, אין מחלוקת כי שולם סך של 2,000 ₪ כך שנותרה יתרת חוב של 700 ₪ בלבד.