פלוני נ' "אגד" - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

 צד ג': אלון רמתי 

התובע, נוסע בתחבורה ציבורית, הגיש תביעתו כנגד הנתבעת, שהיא מפעילת האוטובוס שבו נסע, וזו הגישה הודעה לצד ג' כנגד מקבל ההודעה – מבקר כרטיסים שהוא עובד החברה.

גרסת התובע ועדיו

התובע נסע ערב פסח באוטובוס לענייניו. באוטובוס, אשר הופעל על-ידי הנתבעת, קיימת הייתה מערכת גבייה אלקטרונית המתבססת על כרטיסים מגנטיים שבהם טעונים ערכי נסיעה, אשר יש לתקפם על-ידי הצמדתם למכשיר הנמצא בתוך האוטובוס, ובדרך זו נזקף חיובו של הנוסע לזכות הנתבעת.

אין מחלוקת כי התובע עלה לאוטובוס, ובעת עלייתו הייתה המערכת תקולה ולא אפשרה תיקוף, ולפיכך התובע לא חייב את כרטיסו בעלייתו, ולא חייב אותו גם בהמשך.

התובע טוען כי בשלב מאוחר יותר עלה לאוטובוס אלון רמתי, מבקר הכרטיסים, והכריז כי רצונו לבדוק את כרטיסיהם של הנוסעים.

אז הלך התובע לכיוון המכשיר על-מנת לתקף את כרטיסו, אך רמתי מנע זאת ממנו, וביקש ממנו את הכרטיס כדי לבודקו.

התובע אמר לו שלא תיקף את כרטיסו מחמת תקלה, וסירב לתת לרמתי את כרטיסו או את פרטיו האישיים כי לא רצה שירשום לו דו"ח. אז הלך התובע אל הדלת שנמצאת ליד הנהג כדי לרדת ורמתי חסם את דרכו. התובע אמר לנהג שיסביר לרמתי על דבר התקלה, ורמתי שמע מן הנהג שהייתה תקלה בתיקוף אך סירב לתת לתובע לרדת מן האוטובוס ללא בדיקה של פרטיו וכרטיסו.

הנהג עצר בתחנה, פתח את הדלת האחורית כדי להוריד את הנוסעים, ולבקשת הפקח השאיר את הדלת הקדמית סגורה.

אז ניגש התובע אל תא הנהג ולחץ על אחד מן הכפתורים המופעלים על-ידי הנהג, ופתח באמצעותו את הדלת הקדמית ויצא דרכה אל הרחוב.

לגרסת התובע רמתי תפס אז בשולי מעילו העליון, הפטיר האשמות גניבה כלפי התובע וכל החרדים. התובע נפל קיבל מכה בברך שמאל והרגיש בעיטות בגבו. אז נטל רמתי את כובעו וכיפתו שנפלו ואמר שלא יחזיר אותם עד שהתובע ימסור לו את כרטיס הרב-קו שלו. התובע הסתלק מן המקום לבושתו, בלא מגבעת ובלא כיפה.

העד אהרוניאן העיד כי הוא מכיר את התובע מהשכונה, כי ראה אותו כבר בתוך האוטובוס ואז עלה רמתי וביקש לבדוק את כרטיסי הנוסעים. הוא ראה את הוויכוח בין רמתי והתובע, את שניהם מגיעים לנהג, ואת התובע מנסה לתקף את כרטיסו במכשיר שליד הנהג. הפקח התעקש והתובע ניסה להימנע מדו"ח, ואז הגיעו לתחנה ו"הייתה הרמת ידיים מצד הפקח הוא תפס אותו בחליפה ואמר לנהג לעצור את האוטובוס עד שהוא נותן לו את הכרטיס".

העד הוסיף והעיד ש"מחוסר ברירה" נתנאל לחץ על הכפתור של הנהג שפותח את הדלת ושניהם יצאו והחלו לריב כשרמתי משכיב את התובע לרצפה ומרתק אותו. אבל אז הפקח ראה שהתובע מתעקש לא לתת לו את הכרטיס ולקח לו את הכובע והכיפה ו"עלה לאוטובוס שמח". אהרוניאן ניסה לקחת את הכובע, לקח את הכיפה וקיבל מהנהג ספח עם פרטי הנסיעה.

גרסת הנתבעת, צד ג' ועדיהם

הנתבע וצד ג' טענו כי אכן הייתה תקלה במערכת התיקוף של "רב-קו", אך תקלה זו הסתדרה מעצמה, הנהג כרז וביקש מהנוסעים לגשת ולתקף את הכרטיס, וכי כולם תיקפו למעט התובע. התובע סירב למסור את כרטיסו לרמתי והלך לכיוון מכשיר התיקוף שליד הנהג. החל דין ודברים בין התובע לבין הנהג, כאשר התובע מסרב למסור לפקח את פרטיו ואת הכרטיס בטרם יתקף אותו. אז תקף התובע את רמתי, דחף אותו לכיוון הדלת נתן לו מכה ברגל. רמתי ביקש מהנהג שהגיע לתחנה שלא לפתוח את הדלת הקדמית. התובע דחף אותו, שוב לחץ על הכפתור של פתיחת הדלת וברח. רמתי ירד אחריו סגר עליו עם הידיים על קיר סמוך ודרש שוב את פרטיו ואיים להזמין משטרה על התקיפה. התובע דחף אותו, נפל בעצמו, נפל כובעו והכיפה שלו והוא ברח. רמתי הרים את הכובע ובתוכו הכיפה חזר לאוטובוס, ושם ביקש ממנו העד אהרוניאן לתת לו את הכיפה והכובע כדי שיחזיר אותם לנתבע אך הוא סרב ואמר שיחזיר רק למחלקת אבידות, הכובע נקרע בין השניים והכיפה נשארה אצל אהרוניאן.

נהג האוטובוס מחמד עבד אל-רחמאן העיד כי אכן הייתה תקלה במכשיר, אך משתמה התקלה הוא כרז והתובע היה היחיד שלא תיקף את הכרטיס. רמתי והתובע הגיעו לאזור הכסא שלו, רמתי דרש מהתובע את פרטיו ואז התובע נלחץ פתח את הדלת מאחד הכפתורים אצל הנהג דחף את רמתי ויצא החוצה. היה לו כובע שנפל בתוך האוטובוס, ואחר כך לא היה מגע בין השניים . רמתי הרים את הכובע והביא לנהג כדי שישים במחלקת אבידות והוא ראה אדם נוסף שדרש מהמבקר את הכובע.

דיון והכרעה

מהלך הדיון