ת"ק 4783-09-15 זכריה אמיר ואח' נ' כהן

בפני תביעה שהגישו התובעים, שוכרים פוטנציאלים, נגד הנתבע, בעל דירה בתל אביב, שהציע דירה להשכרה, לאחר קיום מו"מ ביניהם שלא הבשיל כדי חוזה. התובעים תובעים פיצויי הסתמכות, באשר לטענתם נגרם להם נזק בגין ניהול מו"מ מולם - שלא בדרך מקובלת ובתום לב מצדו של הנתבע, בניגוד להוראת סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") ו/או ברשלנות. בכתב התביעה דורשים התובעים סעד פיצויים בסך כולל של 30,000 ₪ - בגין נזק שנגרם להם בשל הפרת הוראות החוק, כאמור, ובגין עגמת נפש.

אני מוצא כי פרשת האירועים בתביעה זו מעלה שתי שאלות להכרעה:

האחת - האם בנסיבות פעל הנתבע בניגוד להוראתו של סעיף 12 לחוק החוזים: "במו"מ לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב.", והתובעים זכאים לפיצויי הסתמכות? והשנייה – כהשלמה ו/או לחילופין, האם בנסיבות המיוחדות של מו"מ זה [גם אם אמצא כי הנתבע לא פעל בניגוד להוראת ס' 12 לחוק החוזים], האם אין בנסיבות כדי להוות עשיית עושר ולא במשפט, המזכות את התובעים בזכות להשבה על פי הוראת ס' 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר ולא במשפט"): "מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה.".

כפי שיפורט להלן, מצאתי כי הנתבע לא פעל בניגוד להוראת ס' 12 לחוק החוזים. אך, מאידך, מצאתי, כי הנתבע לא עמד בדרישת חוק עשיית עושר ולא במשפט, בכך, שבנסיבות, עשה "עושר" - על חשבון התובעים – "שלא על פי זכות שבדין", מה שמחייב אותו בחובת השבת שווה ערך "עושר" זה לתובעים.

טענות הצדדים והעדויות

1. התובעים, בעל ואישה, התגוררו משך מספר שנים בדירה שכורה בת"א, אשר תקופת השכירות בה עמדה להסתיים ביום 1.8.2015, ובשל כך חיפשו בחודש יולי 2015 לשכור דירה חדשה אליה יוכלו להיכנס בסיום תקופה השכירות. בכתב התביעה נטען, כי ביום 13.7.15 פנתה התובעת 1 (להלן: "התובעת") לנתבע בעקבות מודעה שפרסם באתר "יד 2" להשכרת דירה ברחוב ברודצקי 21 בת"א (להלן: "הדירה"), אשר - לטענת התובעים - תוארה במודעה כמשופצת, לכניסה מידית. התובעים לא מצאו להציג מטעמם לבית המשפט את העתק המודעה. מכל מקום, על פי הנטען בכתב התביעה, במהלך השיחה הראשונה בין השניים, הסביר הנתבע לתובעת כי הדירה נמצאת בהליך שיפוץ אשר טרם הסתיים, וכי תאריך הכניסה לדירה יהיה ביום 1.8.15, משום שהשיפוץ אמור להסתיים עד ליום 17.7.15.

2. הנתבע טוען בכתב ההגנה, כי לא נאמר במודעה שהדירה משופצת, וגם לא נאמר דבר באשר למועד הכניסה לדירה, אך מסכים כי בשיחה הראשונה בינו לבין התובעת הבהיר לה, שהדירה בהליך שיפוץ.