און נ' ענפים חיים בע"מ

לפני תביעה על סך כ-19 אלף ₪ ("לפני מע"מ") בה נטען כי על הנתבעת לשלם לתובע את יתרת השכר שהובטח לו בקשר לעבודה שביצע עבורה.

מכתב התביעה עולה כי התובע נשכר על ידי הנתבעת לבצע הקמת רצפת עץ ("דק") עבור לקוח. במהלך העבודה נגמר חומר הבניה והנתבעת מסרה לתובע כי היא מעכבת את המשך העבודה עד שהלקוח ישלים תשלום נוסף. התובע חזר לעבודה לסיום העבודה – אך נאלץ לחכות שוב בשל מחסור בחומר ומחלוקת אודות פינוי פסולת ומספר דברים נוספים.

בינתיים, התברר כי הנתבעת ועובדיה השלימו את העבודה במקומו ונציגיה סירבו לשלם את יתרת שכרו בטענה כי יש לקזז מהשכר את עלות העבודה שנדרשו לבצע במקומו.

בנוסף ליתרת שכר העבודה בסך כ-5,000 ₪ דורש התובע לפצותו בגין עשרה ימי המתנה להשלמת העבודה (12,000 ₪), בגין עגמת נפש ועלות תמלולה של שיחה שצורפה לכתב התביעה.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי הסכום ששולם לתובע (17,500 ₪) היה על מנת שישלים את עבודתו באופן מקצועי, כשבפועל בוצעה עבודה לא מקצועית שגרמו לה נזקים – ולכן קוזזה מיתרת חשבונו עלות סיום העבודה במקום התובע.

התובע צירף לכתב התביעה הודעת טקסט מהלקוח בביתו בוצעה העבודה ובה נכתב כי היה מאד מרוצה, כי העבודה מעולה וכי ישמח להמליץ עליה ללקוחות נוספים.

אין מחלוקת כי שירותיו של התובע נשכרו לביצוע הקמת רצפת העץ וכי עבודתו לא הושלמה בנסיבות שתוארו על ידי הצדדים. משכך, הנטל על הנתבעת להוכיח כי התובע הפר את ההסכם וגרם בכך לביטולו – ולא מצאתי כי עלה בידי לעשות כן. לא צורפה לכתב ההגנה ראיה לעניין איכות העבודה שבוצעה על ידי התובע ומן התמונות שצורפו לא ניתן ללמוד, כשלעצמן, האם אכן הפר התובע את ההסכם.

משכך, היה על הנתבעת לעמוד בהתחייבותה כלפי התובע ולהשלים את תשלום השכר שסוכם עמו.

מנגד, לא מצאתי כי עלה בידי התובע להוכיח את רכיב התביעה המתייחס להפסד ההכנסה בתקופת ההמתנה. התובע לא הציג ראיה להכנסה חלופית שויתר עליה בשעה שהמתין לנתבעת כפי שתואר ולא ניתן ללמוד מן הראיות שהוצגו כי נגרם לתובע הפסד הכנסה כלשהו בתקופה זו. דין רכיב זה של התביעה להדחות.

משלא הוכח ראש הנזק של עגמת נפש אף דינו של ראש נזק זה להדחות.

סיכומו של דבר, אני פוסק כי על הנתבעת לשלם לתובע סך 5,720 ₪ (4,890 ₪ בצירוף מע"מ) בצירוף 300 ₪ בגין הוצאות התמלול ואגרת בית משפט בסך 192 ₪ (בסה"כ – 6,212 ₪).

בנסיבות, אין צו להוצאות.