ת"ק 47574-05-14 פארמן נ' השטיח המעופף בע"מ

זוהי תביעה קטנה בסך של 7,000 ₪ שהגישה התובעת נגד הנתבעת.

התובעת טוענת כי בחודש יוני 2013 הוא הזמינה מן הנתבעת, באמצעות סוכנות הנסיעות "וואלה טורס", חבילת נופש במלון "THE INN" באלניה שבתורכיה, עבורה ועבור שלושת ילדיה. בהתחשב בגילאי הילדים (16, 14 ו- 5), נאמר לתובעת כי עליה לרכוש חבילה עבור 3 מבוגרים + ילד וכך היא עשתה ושילמה 1,611 דולר. התובעת קיבלה המלצות חמות ביותר על המלון, הן מנציגי סוכנות הנסיעות והן מנציגת הנתבעת, שאמרה לה שצוות החברה רק עכשיו חזר מהמלון וכי מדובר במלון חדש ומפנק במיוחד, הכולל פארק מים. לא הוסבר לתובעת כי מדובר במלון המרוחק כשעתיים וחצי משדה התעופה. נאמר לתובעת כי קבלת החדרים תהיה בשעה 14:00, אך היא קיבלה את החדר אחרי השעה 16:00. לטענת התובעת, התברר לה כי המלון, שהינו חדש, עדיין איננו מוכן לאכלוס אורחים: טרם הסתיימו בו עבודות הבנייה, הרצפה הייתה מכוסה בשכבה שמנונית, חדר המקלחת לא היה מאובזר, המיטות היו ללא מצעים, לא היו מגבות, לא היו וילונות, החדר היה "עירום בתהליך הכנה" ותוך כדי שהותם בחדר נכנס איש תחזוקה לביצוע טיפולי שפכטל לקירות. התובעת ניסתה להתקשר לקבלה, אך התברר כי הטלפון עדיין לא חובר ולכן היא נאלצה ללכת לקבלה, אך מעלית אחת בלבד הייתה מוכנה לשימוש, מה שגרם לזמני המתנה ארוכים ואילץ את האורחים להשתמש במדרגות. התובעת התלוננה אצל פקיד הקבלה שאמר לה שהנושא יטופל. בזמן זה התאגדה קבוצה של ישראלים שסירבו להישאר במלון זה, הואיל והחדרים לא היו ראויים לשהייה והאוכל היה "מזעזע ביותר". התובעת ביקשה מנציג הקבלה לעדכן אותה אם ישנה אפשרות לעבור מלון והיא שבה לילדיה. אנשי החזקה נכנסו לחדר לביצוע תיקוני קירות ולתליית וילונות וסידור המצעים והמגבות בזמן שהתובעת וילדיה החליפו בגדים בחדר. המרפסת הייתה ללא שולחן וכסאות וכשהתובעת וילדיה שבו מהבריכה לחדר, התברר גם שאין מים חמים והם נאלצו להתרחץ במשך יומיים וחצי במים קרים. בנוסף לכך, החדר הותאם לשלוש נפשות בלבד אף שכאמור התובעת הזמינה חבילה עבור ארבעה אנשים. המזגן לא עבד ובטלוויזיה לא ניתן היה לצפות בשום ערוץ. התובעת ביררה מה עם קבוצת הישראלים שהתלוננה ונציג הנתבעת בשם שחר אמר לה שחלקם עבר למלון אחר, אך מדובר במלון פחות טוב ולכן הם מבקשים לחזור למלון זה, טענה שהתבררה בדיעבד כלא נכונה, שכן בדרכם חזרה ארצה פגשה התובעת את אותם אורחים שסיפרו לה שהם נהנו ממלון מפנק ומעולה ומאוכל מצוין. התובעת הרגישה שרומתה ונגרמה לה עגמת נפש רבה. זאת בפרט הואיל ונסיעתה לנופש זה עם ילדיה נעשתה לרגל יום הולדתה ה- 40. על כן, מבקשת התובעת פיצוי בסך של 7,000 ₪.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי סוכנות הנסיעות "וואלה טורס" ביצעה אצלה את ההזמנה בכפוף לתנאים הכלליים שמפרסמת הנתבעת על פי תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג – 2003. העסקה מתבצעת בין הנוסע לבין סוכנות הנסיעות, מבלי מעורבות של נציג הנתבעת. סוכנות הנסיעות ביצעה את ההזמנה אצל הנתבעת דרך ממשק אינטרנטי , כך שברור שכל המידע נמסר לתובעת על ידי סוכנות הנסיעות ולא על ידי נציגי הנתבעת. בית המלון פתח את שעריו לקבלת אורחים בשנת 2013 והודיע על כך לנתבעת, שאף ביצעה בדיקת איכות על ידי נציג מטעמה, שאישר את המלון והיותו מוכן ומזומן לקבלת אורחים. כל טענות התובעת מקורן בתקלות נקודתיות בחדר שנמסר לה על ידי בית המלון, שאף פעל במרץ על מנת לתקנן, כך שעילת התביעה איננה יכולה להיות נגד הנתבעת אלא רק נגד בית המלון. בתנאי ההזמנה צוין כי המארגנים אינם אחראים על הפעלתו היום יומית של המלון, לרבות תקינות מערכותיו, שעות הפעלת מיזוג האוויר, גודל החדרים, רמת האוכל, רמת השירות וכדומה. באשר לשעת הכניסה לחדרים, אכן שעת הכניסה היא 14:00, אך לעיתים ישנם עיכובים שאינם תלויים בנתבעת. הנתבעת טוענת כי אין לה אחריות לתקלות הנקודתיות עליהן הצביעה התובעת וכי אחריותה מוגבלת לתאימות המצג שהציגה למצב בפועל. יחד עם זאת ובשל החשיבות הרבה שהיא מקנה לשביעות רצון לקוחותיה, הוצעו לתובעת, לפנים משורת הדין, שני שוברי "אתנחתא" המהווים פיצוי הולם לטענת הנתבעת לאירועים נשוא כתב התביעה. סכום התביעה עומד על סך של 7,000 ₪ שהינו גבוה מעלות חבילת הנופש, כאשר לתובעת אין טענות לפחות כלפי חלק מהשירותים שהוזמנו, כולל הטיסות וההעברות. על כן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידה התובעת והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי לא במלוא סכומה. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית:

התובעת, הנושאת בנטל ההוכחה, הוכיחה כי המלון שבו התארחה, על פי ההזמנה שהזמינה מן הנתבעת באמצעות סוכנות הנסיעות, היה מלון חדש, שבנייתו והכשרתו המלאה לקליטת אורחים, טרם הושלמו.

עדותה של התובעת בפניי הייתה עדות מהימנה ונתתי בה אמון מלא. ניכר היה כי היא איננה מפריזה בתיאור העובדות ואיננה מעצימה את הליקויים, אלא מתארת אותם כהווייתם. ממכלול העובדות, כפי שפורטו לעיל וצוינו על ידי התובעת בעדותה, עולה כי בניית החדרים ואבזורם טרם הושלמו, פארק המים שהובטח לא פעל, המתקנים הבסיסיים לחופשה במלון כגון מכשיר הטלפון בחדר, הטלוויזיה, המזגן וחימום המים, עדיין לא פעלו וכיוצא באלה העובדות שפורטו לעיל.

אף שצוות המלון, על פי טענת התובעת, היה "מסביר פנים, נעים ואדיב", לא היה בידיו לתקן ליקויים אלה.

אל מול עדות התובעת, שכאמור הותירה רושם אמין, הנתבעת לא זימנה כעד מטעמה נציג או אורח כלשהו לסתירה טענותיה העובדתיות של התובעת.

הנתבעת מאשרת כי מלון זה אכן היה מלון חדש שרק פתח את שעריו באותה שנה. אין לקבל את טענת הנתבעת, כי דובר רק בתקלות "נקודתיות" שטופלו באופן מיידי. מדובר בליקויים רבים שבהצטברותם מלמדים כי המלון, באופן כללי ונרחב ולא רק נקודתי, עדיין לא היה ערוך כראוי לקליטת אורחים.