ת"ק 47500-06-15 אליהו נ' חברת הוט תקשורת

לפני תביעה לפיצוי התובעת בגין 14 ימים בהם לא הייתה מחוברת לרשת תקשורת של הנתבעת, וכן לפיצויה בגין שבירת קיר בביתה, שגרם לה לטענתה נציג הנתבעת במסגרת טיפול בקריאת שירות.

לטענת התובעת, טכנאי שהגיעה מטעמה של הנתבעת לבצע החלפת ראוטר הגיע לביתה ובעודה משוחחת בטלפון עם טכנאית מטעם הנתבע לקח הטכנאי, סכין שהיה במטבח בסמוך וחתך את קיר הגבס, על מנת שלטענתו יוכל להגיע לתשתית. לטענת התובעת, לא היה כל צורך לפתוח את הקיר שכן ליד ישנו חלון קטן, ממנו ניתן להגיע אל התשתית, כפי שפתחו טכנאים קודמים וממילא כל שהיה צריך בדיעבד לעשות הוא להחליף את המודם. התובעת בסופו של יום הלכה בעצמה למרכז השירות של הנתבעת ואספה משם את המודם, אלא שעד למועד זה ועל אף שפנתה כמה וכמה פעמים אל הנתבעת, לא תוקן הקיר ומכאן תביעה זו.

הנתבעת מצדה מכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענתה, בעקבות תלונותיה של התובעת נפתח "תחקיר אירוע על ידי קבלן" (נ/1) אשר לפיו, הסביר הטכנאי לתובעת כי על מנת לקבל גישה למפצל, יש לגלות את המפצל אך סירב לחתוך את הקיר וביקש מהתובעת כי תעשה זאת, על מנת שיוכל לתקן את התקלה. הלקוחה הביאה סכין מהמטבח ופתחה את הקיר, שם התגלה המפצל. לאחר בדיקה וטיפול במפצל, נוכח הטכנאי כי בנוסף, יש להתקין מגבר דירתי. הטכנאי הציע לתובעת תוואי חיצוני, אלא שזו סירבה, שכן לא הייתה מעוניינת בכבל חיצוני וממילא טענה כי קיים כבר שקע חשמל בתוך הקיר, שקע אשר לטענת הטכנאי לא נראה על ידו. מכל מקום, התובעת זוכתה בגין כל תקופת התקלה.

במסגרת הדיון שהתקיים לפניי, העידה התובעת כי הקיר תוקן, אלא שלא הומצאה לכך כל קבלה בדבר התיקון. לטענת התובעת, היא שילמה סך של 2,000 ₪ בגין התיקון, לטענתה "הייתה לי אופציה לתקן או ב-2000 ₪ אצל מישהו שמשפץ דירה מתחתיי ואמר לי שיש לו חתיכות גבס מהשכנה, או שאני מתקנת ב-5,500 ₪ ואז זה עם קבלות. אני מבינה את הבעיה... אני לא ידעתי שאני אגיע לבית המשפט, לא הייתה לי את האפשרות אז החלטתי לתקן בצורה כזו." (פרוטוקול עמ' 4, שור' 20-24).

בנסיבות אלה ולאחר שהתובעת טענה כי תוכל להמציא את הקבלות הרלוונטיות, ניתנה לתובעת שהות נוספת בת 10 ימים להגשת קבלה בדבר התיקון.

ביום 14.7.2016 הודיעה התובעת לבית המשפט כי אין באפשרותה לתמוך את נזקיה בקבלות רלוונטיות.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו לפניי הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

אני מקבלת את גרסת התובעת לכך כי נציג הנתבעת הוא שחתך את קיר הגבס תוך ניסיון לאתר את נקודת החשמל/המפצל הרלוונטי. בעניין זה אני מקבלת את גרסתה כי היא בעצמה לא יכולה ומסוגלת היתה לעשות פעולה זו. הנתבעת אומנם הגישה מטעמה תחקיר אירוע אלא שלא הביאה לעדות את הטכנאי אשר ביקר במקום וממילא לא יכול היה בית המשפט להתרשם מעדותו. יחד עם זאת, הגם שאני מקבלת את גרסתה של התובעת בעניין אחריות הנתבעת הרי שהתובעת לא הוכיחה נזקיה.

בהקשר זה יצוין כי התובעת העידה כי היא משפטנית והדעת נותנת כי יודעת כי עליה לתמוך נזקיה בראיות על מנת להוכיחם. זאת ועוד, התובעת בחרה לתקן את נזקה וזאת מבלי לדרוש קבלה בגין התיקון וזאת על מנת להקטין את הוצאותיה על כל המשתמע מכך. הוצאות אשר למעשה דורשת כי הנתבעת תשא בהן וממילא משכך לא ברור מדוע לא עמדה על קבלה כדת וכדין.

הגם שאין מותב זה מומחה לענייני תיקון קירות עיון בתמונות החור שבקיר מעלה כי המדובר בנזק מינורי ובוודאי לא נזק שעלות תיקונו הוא אלפי שקלים כגרסת התובעת.