שדה נ' אבני

לפניי תביעת התובעת לפיצוי בגין נזק רכוש, שנגרם לרכבה בתאונה, עם רכב הנתבע מס' 1, מבוטח ע"י הנתבעת מס' 2.

לאחר ששמעתי את העדים, אני קובעת כי גרסת הנתבע, לפיה התובעת היא שסטתה שמאלה מנתיב נסיעתה לזה שלו, מתיישבת טוב יותר עם מיקום הנזק בכלי הרכב. רכב התובעת נפגע בצידו השמאלי בחלק האחורי: כנף ופגוש אחוריים (חוות דעת שמאי ותמונות, נ/2). הנתבע מכחיש נזק לרכבו, אך בתמונה, שהגיש נראה נזק לצד ימני של הפגוש הקדמי. הנתבע טען כי הנזק אינו קשור לתאונה, אך בשני נוסחים שונים של הודעה על תאונה דיווח על נזק רכבו "נזק בכנף ימני קדמי" (נ/4) ו-"צד ימין" (נ/5).

איני מקבלת את גרסת התובעת, לפיה הנתבע סטה ימינה, וזאת מאחר ומגמת נסיעתו היתה שמאלה. עדותה כי מימינה היתה משאית, תואמת את טענת הנתבע לסטייה שלה. גרסת התובעת בכתב התביעה לא תאמה את גרסתה במכתב הדרישה ובטופס ההודעה על תאונה. בשניים האחרונים נכתב כי היא נהגה בנתיב השמאלי הרביעי והנתבע בנתיב השמאלי השלישי. בפועל לא היה חולק כי שני הנהגים נסעו ישר, במקום בו נותרו מתוך ארבעה נתיבים רק שני נתיבים, התובעת מצד ימין והנתבע מצד שמאל.

אין סבירות כי רכב יסטה ימינה, ויפגע ברכב, הנוסע במקביל אליו בחלקו האחורי. התובעת העידה כי ראתה את הנתבע במראה לפני התאונה, מכאן שהיה מאחוריה ובמקביל, ולו היתה ממשיכה בנסיעה ישר, לא היה מפגש ביניהם.

הגרסה הסבירה יותר, והיא גם נתמכה בעדות הנתבע, הינה כי התובעת ביקשה לעבור מימין לשמאל, והוא סירב לאפשר לה זאת, למרות שראה את הדברים מתרחשים. כך עבר רוב רכבה של התובעת את רכב הנתבע ללא פגע, הוא לא עצר ולא האט, אף שיכול היה לעשות כן, אלא המשיך לנסוע ופגע ברכב התובעת עם צידו הימני קדמי. הנתבע, כאמור, סתר עצמו בעניין הנזק לרכבו, הציג תמונה חלקית, שאינה תואמת את הדיווח לחברת הביטוח, אף מסר שתי גרסאות בעניין למבטחת, ובפניי עמד על טענתו כי לרכבו לא נגרם נזק, והרכב נמכר.

עדות עדת ההגנה, גב' טלילה אבני, לא תרמה רבות, מאחר וישבה מאחור ולא ראתה את האירוע לפני הפגיעה. עם זאת עדותה מלמדת כי רכב הנתבע נפגע בצד ימין, מכיוון שרעייתו, שישבה מאחור הרגישה שרכב התובעת מתחכך בהם. אני קובעת כי הנתבעים הסתירו את תמונות צד ימין לרכבם, שהיו עלולות לפגום בגרסת הנתבע.

אני דוחה את רוב התביעה, ומחייבת עת הנתבעים, ביחד ולחוד, ולפי מערכת היחסים החוזית ביניהם, לשלם לתובעת את הסכום 3,389 ₪, המשקף את תרומת הנתבע לקרות התאונה, בנסיעה במהירות לא מתאימה, חוסר זהירות כללית, ואי מניעת תאונה, מקום שראה אותה עומדת להתרחש.

בנסיבות בהן רוב התביעה נדחתה, ישא כל צד בהוצאותיו.

סכום פסק הדין ישולם תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.