ת"ק 47431-07-14 אסרף ואח' נ' דדיה ואח'

1.לפני תביעתם של התובעים לקבלת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב השייך לתובע 1 (משאית – להלן המשאית) כתוצאה מתאונה דרכים בה היו מעורבים המשאית ורכב השייך לנתבע 1 ואשר היה נהוג בידי נתבע 2 (להלן: הנתבע). כאן המקום לציין כי נתבע 2 הוא עובדו של נתבע 1.

2.התאונה אירעה ביום 1.6.14 בקרית מוצקין. לטענת התובעים הם נסעו במשאית ורכב הנתבעים היה לפניהם. לטענתם, הנתבע החליט באופן פתאומי לעלות על מדרכה ולאחר מכן החל לנסוע אחורנית. לדברי התובעים הם צפרו אולם הנתבע לא שמע את הצפירות ופגע במשאית. לעומתם טוען הנתבע כי הוא היה בחניה בצד הרחוב, חזר אחורה ומשאית התובעים אשר הגיעה מאחור פגעה ברכבו.

3.התביעה הוגשה כאמור נגד הנתבעים מבלי לצרף את מבטחת רכב הנתבעים. במהלך הדיון התברר כי רכב הנתבעים מבוטח. בהחלטתי מיום 31.3.15 הוריתי למבטחת להודיע אם היא מסכימה שתצורף לתיק ויינתן פסק דין שיחייב אותה. חברת הביטוח הכשרה חברה לביטוח בע"מ, הודיעה כי לרכב הנתבע 1 קיים כיסוי ביטוחי, וכי היא מסכימה למתן פסק דין על סמך העדויות והמסמכים שהונחו לפניי. באותו מסמך הוסיפה המבטחת וסיכמה את טענותיה.

למען הסדר הטוב אני מורה על צירוף הכשרה חברה לביטוח בע"מ, כנתבעת נוספת.

4.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים והעדים, עיינתי במסמכים והראיות שהונחו לפני לרבות בסיכומי המבטחת, סבורני כי דין התביעה להתקבל. אפרט את נימוקיי.

5.התובעים העידו בפניי והתרשמתי כי גרסתם מהימנה. כל אחד מהתובעים העיד עדות מפורטת, רציפה והגיונית שתואמת את הממצאים האובייקטיבים ומתיישבת האחת עם השניה. התובע 2, שהיה נהג המשאית, העיד כי הוא נסע אחרי רכב הנתבע אשר פנה ימינה ועלה על מדרכה ולאחר מכן החל לנסוע אחורה מבלי לעצור ופגע במשאית. תיאור זה תואם במידה רבה מאוד את התמונות שצולמו מיד לאחר התאונה (ראו ת/1). התיאור שנמסר מפי התובע 2 אשר נסע במשאית עם תובע 2, תואם את עדותו של התובע 1. גם עד זה ציין כי בהגיעם לכיכר פנו ימינה, וכי הבחין שרכב הנתבעים לפניו ובשלב מסוים חזר הרכב אחורה ופגע במשאית. בניגוד לנטען על ידי המבטחת בסיכומיה, אין אני סבור כי קיימת סתירה מהותית בין הדברים שצוינו על ידי התובעים בכתב התביעה, בטופס ההודעה על התאונה ובבית המשפט.

6.הנזק שנגרם למשאית תואם במידה רבה את עדותם של התובעים. על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, למשאית נגרם נזק בצד ימין בין היתר ב"בית מדרגה ימנית תחתונה". בתמונות ניתן אכן להתרשם כי הנזק שנגרם למשאית הוא בצידה הימני, מקדימה. נתון זה, שהינו ראיה אובייקטיבית, מלמד כי גרסת התובעים מתיישבת יותר עם הממצאים מאשר גרסת הנתבע, שכן מראיה זו ניתן להסיק כי רכב הנתבעים פגע במשאית כאשר המשאית היתה במקביל למקום בו חנה הרכב, ולא כטענת הנתבע לפיה המשאית פגעה ברכבו כאשר הוא חזר אחורה והמשאית הגיעה ופגעה בו. אילו הדברים כטענת הנתבע ניתן היה לצפות כי הנזק שיגרם למשאית יהיה בקדמתה ולא בצידה הימני.

7.לעומת גרסתם של התובעים, קשה לקבל את גרסת הנתבע. התרשמתי כי הפרט שמסר הנתבע לפיו החנה את הרכב כחצי שעה לפני קרות התאונה, נועד כדי להתחמק ממתן הסבר לגבי חזרתו אחורה לאחר שהתובעים העידו כי ראו אותו נכנס לחניה וחוזר בפתאומיות. זאת ועוד, כאשר התובעים טענו כי הנתבע חנה במקום חניה אסור, על מדרכה המסומנת אדום לבן, הגיב הנתבע בכך שהוא חנה במקום מותר אולם כתוצאה מהפגיעה נהדף רכבו למקום שאכן החניה בו אסורה. אלא שהסברו של הנתבע אינו משכנע, ותיאור ההדיפה על ידו אינו מתיישב עם גרסתו שלו, ועם העובדה כי הנזקים שנגרמו היו קלים מה שמעיד שמהירות הנסיעה של המשאית לא הייתה גבוהה. בנוסף, בניגוד לטענת הנתבע כי המרחק בין הנקודה בה השתלבה המשאית בכביש בו אירעה התאונה ועד למקום התאונה הוא 4 מטר, התמונות שהוצגו מלמדות על מרחק רב יותר, ומכאן שיש לדחות את טענות המבטחת בעניין זה. הפרכות המצויות בגרסתו של הנתבע מוליכות למסקנה שאין מקום לקבל את גרסתו, ויש מקום לבכר את גרסת התובעים.

8.אשר לשאלת הנזק, התובעים צירפו חוות דעת שמאי לפיה הנזקים שנגרמו למשאית מסתכמים בסך של 4230 ₪. למרות שלא נטענו טענות כלשהן בעניין גובה הנזק, עיינתי בחוות הדעת ובתמונות שצורפו ואין אני רואה סיבה שלא לאמץ את מסקנותיה. כמו כן צורף אישור אי הגשת תביעה. בנוסף לחוות הדעת צורפה קבלה בדבר תשלום לשמאי בסכום של 762 ₪ (ללא מע"מ). בנוסף לנזק הישיר, התובעים טענו כי יש לפצותם בסכום של 2130 ₪ שהוא הפסד פדיון ימי עבודה. לתמיכה בטענתם בעניין זה צירפו התובעים מסמך מרואה החשבון לפיו הפדיון היומי הממוצע של המשאית הינו בסך של 2153 ₪. עולה מהאישור כי טענתם של התובעים הוא להפסד בגין השבתת המשאית ליום אחד. לא ראיתי לפסוק פיצוי בגין רכיב זה, שכן לא הוכח כי היה צורך להשבית את המשאית ליום שלם או כי היא הושבתה ליום שלם, וכן לא הוכח כי לא ניתן היה לבצע את התיקון במשאית באחד הימים בהם לא מתבצעת חלוקה, ובהקשר זה לא פירטו התובעים כי המשאית מועסקת בכל ימות השבוע ללא הפסקה וללא הפוגה כלשהי.