אופנהימר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.בחודש פברואר 2015 אירעה ביתה של התובעת שריפה שגרמה לנזקים רבים.

התובעת היתה מבוטחת אצל הנתבעת 1.

שמאי מטעם הנתבעת 1 ערך חוות דעת והערכת נזק על סמך דו"ח הערכת תכולה משנת 2011, ובסופו של דבר הנתבעת 1 אישרה לבצע תיקונים בהיקף של 450,000 ₪ על פי אותו דו"ח שמאי.

מאוחר יותר, לאחר שהתובעת פנתה ליועץ הנדסה שמצא נזקים נוספים נטענים בסכום של 110,000 ₪, הסכימה הנתבעת 1 להוסיף עוד 50,000 ₪ על הפיצוי שאושר מלכתחילה.

2.התובעת טוענת שהנתבעת 1 המליצה לה לבצע את התיקונים באמצעות הנתבעת 2 והיא סברה שהתיקונים יבוצעו באופן מקצועי.

עבודות השיפוץ ארכו כשנה, לתובעת טענות רבות נגד איכות עבודתה של הנתבעת 2, אך התביעה כלל אינה נסבה סביב טענות אלו, אלא אך ורק על עניין של שלושה סוככים שהיו מותקנים בביתה וששופצו על ידי הנתבעת 2 ושנגרמו להם נזקים, לטענת התובעת, במהלך עבודות השיפוץ.

כאן המקום להדגיש שאותם סוככים נשוא התביעה הם אותם סוככים שהנתבעת 1 לא אישרה להחליף במסגרת דו"ח השמאי שאישרה, משום שלדעתה הם לא ניזוקו כלל בשריפה (הם נמצאו בצידו האחר של הבניין).

3.התביעה היא איפוא על תיקון שלושת הסוככים בסכום של 17,215 ₪, וכן עוגמת נפש של 10,000 ₪.

4.הנתבעת 1 בכתב הגנתה טוענת שהיא לא כפתה על התובעת לשכור את שירותיה של הנתבעת 2 והדבר גם לא נטען על ידי התובעת.

הסוככים נשוא התביעה לא ניזוקו כלל בשריפה, ולכן יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 1.

5.הנתבעת 2 טוענת שאיש לא כפה על התובעת לשכור את שירותיה, שהיא פעלה לשיקום הבית בהתאם לכתב הכמויות שאושר על ידי המהנדס והשמאי של הנתבעת 1, היא לא היתה רשאית לבצע תיקונים שאינם מאושרים, החלפת הסוככים בצד הזה של הבניין לא אושרה ולכן הם לא הוחלפו.

6.בדיון שהתקיים בפני היום, חזרה התובעת על טענותיה, היא הוסיפה וטענה שהסוככים בצד המזרחי של הבניין נזוקו באופן שלא ניתן לראות אלא כאשר עומדים מתחת לסוכך ורואים כתמי אור.

היא צירפה תמונה של סוכך דומה במקום אחר כדי להסביר את התופעה הזו. אותו מסמך סומן ת/1.

היא אישרה שהיא חתמה על הסכם סיום התקשרות עם הנתבעת 2 ביום 31/1/16 לפיו אין לה עוד תביעות כלפי הנתבעת 2 והיא תשלם 200,000 ₪ ומע"מ (מוצג זה סומן ת/2).