ת"ק 4732-07-16 טלבין נ' חטואל

הצדדים אינם חלוקים בתיק זה על החבות . הנתבעת אינה חולקת כי רכבה, מס' רישוי 79-939-17 פגע בחלק האחורי של רכבו של התובע, מסוג מיציבושי מספר רישוי 35-709-35 ביום 4/4/16 בכניסה לבסיס חצרים. הצדדים אינם חולקים כי הם היו בשיירה ומהירות הנסיעה של כל הרכבים בשיירה הייתה מהירות "אפס".

הצדדים חולקים על הנזק כאשר בפי הנתבעת טענה על נזק מינורי וסכום לא סביר של התיקון (סעיף 7 לכתב ההגנה) , אי הסכמה של התובע לתקן את הרכב במוסך שהיא הציעה, תיקון בשווי העולה על מחצית שווי הרכב, וכן הטענה שלא ניתנה לה הזדמנות לבדוק את הנזק. הנתבעת אינה חולקת כי עם הפגיעה היא ירדה מרכבה והסתכלה על הנזק. היא זכרה כי היא פגעה בפגוש ובתא המטען פגיעה קטנה. לדבריה ניתן היה לתקן את הרכב בעשירית מהסכום שבו הוא תוקן. אבל, ועל כך אין מחלוקת, הרכב תוקן לפני שניתנה לה הזדמנות להסדיר זאת במוסך מטעמה ולאחר בדיקתה.

התובע לא חלק כי העביר את הרכב מיד למוסך לתיקון מהטעם שתא המטען נפגע והדבר מנע ממנו לנעול אותו ולהפעיל את האזעקה שפעלה בגלל תא המטען הפתוח. התובע לא קיבל את הצעת הנתבעת לתיקון על חשבונה במוסך שהיא הציעה. בחינת מסמכי התובע מעידים כי הרכב הוכנס למוסך ביום התאונה בשעה: 13:58.

הנתבעת קיבלה ביום 10/7/16 את ההזמנה לדין. היא הגישה כתב הגנה ביום 7/8/16 . כתב התביעה כלל גם חוות דעת שמאי. לא הייתה מניעה כי שמאי מטעמה יבחן את התיקונים ואת המחירים המפורטים בחוות דעת השמאי של התובע ויחווה את דעתו לעלויות של שמאי התובע . הנתבעת ראתה את הנזק בתאונה ולכן היה בידה למסור את הנתונים לשמאי כדי שיבחן האם כל התיקונים קשורים לנזק. משקיבלה הנתבעת את ההזמנה לדין היה בידה גם לבקש לזמן את השמאי של התובע לחקירה.

בהעדר מעש מטעם הנתבעת והעדר הסבר סביר לאותו חוסר מעש, אני דוחה את טענת ההגנה כי לא ניתנה לה הזדמנות להתגונן לגבי הנזק הנתבע. התובע הגיש כראיה את חוות דעת השמאי והתיקון במוסך . הנתבעת לא הגישה חוד' נגדית, לכן היא לא הוכיחה את טענתה שהסכום הנדרש על התיקון הוא לא סביר או שהוא חורג מהיקף התאונה.

לטענת הנתבעת הרכב תוקן בעלות העולה על מחצית שווי הרכב לפי חוות דעת השמאי מטעמו. שכן צוין כי קוד שווי הרכב הוא: 7,400 ₪. השמאי לא מצא לקבוע כי יש להשבית את הרכב. לכן אני דוחה את הטענה בהעדר חוות דעת נוגדת.

עברתי על חוות דעת השמאי . הפגיעה הייתה בתא המטען ובפגוש האחורי. התובע הסביר כי התיקון של הפנס קשור לפגיעה בתא המטען על ידי רכב הנתבעת שהיה ג'יפ. בהעדר חוות דעת נוגדת אני מקבלת את הטענה.

לפיכך, התביעה מתקבלת על סכום הנזק בפועל בסך של 4,094 ₪ כעולה מחוות דעת השמאי וחשבון המוסך (חשבונית מס' 35612 מיום 6/4/16). כמו כן התביעה מתקבלת לגבי 650 ₪ עלות שכר השמאי.

לא מצאתי לפסוק 500 ₪ בגין שונות שלא הוכחו.

סוף דבר

הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,744 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 6/4/16 ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן את אגרת בית המשפט בסך של 52.44 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 4/7/16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.