ת"ק 47300-11-16 בינה נ' יגרמן

התובע הוא טכנאי מחשבים שסיפק לנתבע שירות של תיקון המחשב האישי. הנתבע לא היה שבע רצון מהתיקון שבוצע וביקש מאת התובע לסור לביתו ולתקן את המחשב בשנית. התובע סירב להגיע בשנית לביתו של הנתבע וביקש מהנתבע להגיע עם המחשב למעבדה.

בעקבות כך פירסם הנתבע פוסט בדף הפייסבוק האישי שלו בנוגע לתובע והשירות שקיבל ממנו וצירף לפוסט צילום של מגנט הפירסום של התובע. את הפוסט העלה גם בדף של "פורום תושבי קרית אונו".

התובע ראה באותו פוסט משום פרסום לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב כטכנאי מחשבים. התובע פנה לנתבע וביקש כי יסיר את הפוסט והנתבע סירב. בנסיבות אלה הוגשה התביעה לפיצוי בסך של 33,500 ₪, תוך שהתובע טען לנזק ממשי שנגרם לו בעקבות אותו פרסום.

מנגד, טוען הנתבע שהתובע גרם לו כאדם מבוגר נזק וזאת בחוסר מקצועיותו של התובע בכל הקשור בתיקון מחשבים. לטענתו לאחר שהוחזר המחשב מתיקון גילה כי כל המסמכים שהיו במחשב נמחקו וכי כדי לאתר את המסמכים הנדרשים עליו לנקוט פעולות מסורבלות אותן פירט בכתב הגנתו. בנסיבות אלה פרסם הפוסט והסכים לבקשתו של התובע להסיר את הפוסט אם יגיע לביתו וידאג לתיקון המחשב. טענת הנתבע היא להגנת "אמת דיברתי" (סע' 3 לכתב ההגנה).

המחלוקת בין הצדדים אם זכאי התובע לפיצוי בגין הפוסט שפירסם הנתבע; וכפי שלמעשה מיקד הנתבע עצמו את המחלוקת, אם עומדת לנתבע הגנת "אמת דיברתי".

דיון ומסקנות:

כדי שהתובע יעמוד בנטל הוכחת תביעתו, עליו להוכיח "פרסום" שיש בו משום "לשון הרע".

סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: החוק) מגדיר פרסום בין היתר:

" 2. (א)...