ת"ק 47202-12-15 כהן נ' קלאסיק הוטל מנג'מנט בע"מ ואח'

תביעה בשל נזק שנגרם לרכב. אני מקבל את התביעה בחלקה.

התובע הגיע למלון הנתבעת בשעה 17:20 והפקיד את רכבו בידי "וואלה" כדי שיחנה את הרכב. בשעה 17:27 התקשרו אליו מחברת איתוראן והודיעו לו כי עליו לבדוק את רכבו.

התובע ניגש לרכב ולטענתו ראה כי זה חונה כשצדו הימני קרוב מאוד לקיר, אף שמדובר בחניון גדול ופנוי. כשהזיז את הרכב ראה פגיעה בצדו הימני.

התובע מסיק כי בזמן החניה נפגע הרכב וכי הוחנה קרוב לקיר כדי להסתיר זאת. לכן הוא תובע את הנתבעים עבור נזקיו.

הנתבעים הביאו לעדות את מר עדי ידגר שנהג ברכב. מר ידגר הכחיש כי ארעה תאונה כלשהי בזמן שנהג ברכב ואינו זוכר כי החנה את הרכב קרוב לקיר. כמו כן הובא לעדות מר אסף ועקנין, מנהל מחלקת הרכב במלון, שהעיד כי זמן החניה מהכניסה ועל לקומה הששית בה חנה רכב התובע הוא כשקה וחצי, ולכן לא סביר שההודעה שקיבל התובע מאיתוראן אחרי שבע דקות קשורה לתאונה. הנתבעים טוענים אפוא שאין כל ראיה שהרכב נפגע כשהיה בחזקתם ואין לשלול כי במהלך החניה פגע בו רכב אחר שנמלט, דבר שאינו באחריותם.

שמעתי את הצדדים ומצאתי כי האפשרות הסבירה ביותר היא שהרכב אכן נפגע במהלך החניה.

סמיכות הזמנים בין הכניסה לחניון לבין ההודעה מאיתור – שבע דקות בלבד – מחזקת מאוד את האפשרות כי אכן ארעה תאונה בזמן שהרכב היה בחניון ובמהלך חניה; מאפייני הפגיעה – שפשוף קל בפגוש הקדמי, בגלגל ובפנס מתאימים לשפשוף בקיר במהלך סיבוב בחניון; וגרסת התובע כי הרכב הוחנה קרוב לקיר הייתה אמינה – אף שמדובר בבעל דין – והיא מחזקת את האפשרות כי אכן נעשה מאמץ להסתיר את השפשוף, כך שכשהתובע יגיע לא יבחין בו עד שיעזוב את המלון.